מדוע מברכים ברכה אחרונה?

שלום,

בטרם נדון בברכות שלפני ואחרי המזון, נפתח בהקדמה כללית על סוגי ברכות. מקובל, לחלק את הברכות לארבעה סוגים עיקריים:
1.ברכת המצוות – נאמרות בטרם עשיית מצווה.
2.ברכות ההודאה והשבח – נאמרות כשבח והודאה ל-קב"ה.
3.ברכות הנהנין – נאמרות על הנאת אכילה, שתייה או ריח.
4.ברכות התפילה – בקשות ותפילות, כעין תפילת שמונה עשרה.
בבואנו לבחון את מעמדן של הברכות שטרם האכילה ולאחריה, יש תחילה לדון במעמדן. נפתח בברכה אחרונה שהיא העיקרית מבין ברכות הסעודה. על ברכה אחרונה נמנות שלוש ברכות: ברכת המזון, ברכת "מעין שלוש" וברכת "בורא נפשות".
לכל הדעות, ברכת המזון הנאמרת לאחר אכילת לחם – מדאורייתא היא. בדבר ברכת "מעין שלוש" יש שסברו שאף היא מדאורייתא* ולעומתם, יש שסברו, כי מדרבנן היא. ברכת "בורא נפשות" – מדרבנן היא.
מהו סוגן של ברכות אלה?
לאור האמור לעיל, הרי שברכות אלה נמנות על שני אפיונים. מצד אחד, ברכה אחרונה הריהי ברכת השבח וההודאה על הטוב שגמלנו ה-קב"ה ומאידך, ברכת התפילה היא שכן מבקשים אנו בה על העתיד.
ברכה ראשונה, מעמדה לכל הדעות מדרבנן. במקורות, מצויות מספר סברות והבנות בדבר הסיבה בגללה תיקנו חכמים לברכה ולהלן נציין את שלוש המרכזיות שבהן:
1."לה' הארץ ומלואה" – וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה (=בקשת רשות או הכרה בגדלות הבורא ומרותו על כל נברא) כאילו מעל.
2."קודש הילולים ל-ה'" (ויקרא, י"ט כ"ד) – מכאן שיש להלל על האכילה – שני הילולים הראשון בטרם לה והשני לאחריה.
3.קל וחומר מברכת המזון – כשאדם שבע חייב הוא לברך, כל שכן כשרעב הוא!
עולה אפוא, כי סוגה של ברכה ראשונה – שונה הוא, שכן מברכות הנהנין היא ולא שבח או תפילה.
לאור דברינו אלה, הרי שברכה אחרונה אינה תחליף לזו הראשונה וכן להיפך. מעמדן, ייעודן ותוקפן ההלכתי שונה בתכלית.

בתיאבון,
צביקה, צוות ישיבת הר עציון.