שאלה
שלום כבוד הרב. איני שואל כדי לסתור את דברי הרב, אלא עלי לדעת. ואולי יש עוד דעה בעניין שלא שמעתי. הרי כתוב בשולחן ערוך סימן ס"ו סעיף ג': "'לקדיש' ל'קדושה' ול'ברכו' מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן ל'מודים' וכו'..."
ועל תשובת הרב לשאלה מתי מותר לענות לקדיש. כתב הרב: "בשעת הנחת תפילין, קריאת שמע וברכותיה ושמונה עשרה אסור להפסיק. בכל שאר התפילה צריך לענות "אמן" ו"יהא שמיה רבא"."
ועוד קשה לי על מה שכתב הרב שבכל שאר התפילה צריך לענות "אמן" ו"יהא שמיה רבא" (משמע בלבד. ולא שאר 'אמנ'ים). הרי בש"ע סמין נ"א סעיף קטן ח' אומר המשנה ברורה לעניין הפסקה בפסוקי דזמרה: "... אבל אמן מותר לענות על כל ברכה ששומע אפילו באמצע פסוק של פסוקי דזמרה, וכן כל ברכת הודאה מותר לברך כמו "אשר יצר" לאחר עשיית צרכיו וכיוצא בזה..."
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אמנם ראית נכון בשו"ע,ובודאי ראית גם את דברי המ"ב מסביר את הדברים ,שכיון שמשיב מפני הכבוד ק"ו שמפני כבודו של הקב"ה - יענה לקדיש וקדושה וכו'. אבל היום שאיננו נוהגים להשיב שלום מפני השלום והיראה, כי כל אחד מבין שבזמן תפילה לא מפסיקים, לכן יש מקום לומר שאין מפסיקים לקדיש וקדושה , למרות שמצד הדין - מותר.
לענין ה"אמן" - אכן כוונתי היתה לא "בדוקא" אלא לכל האמנים.
בברכה, אליעזר