שאלה
תראה\י..אני ממש מבקש להתייחס לזה ברצינות כי אני לא ילד קטן..כיתה י' אם זה מה שמשנה:
עד ללפני חצי שנה אני קיללתי,נהגתי באלימות סתמית,לא השקעתי בלימודים..בחצי שנה האחרונה אני עובד על עצמי,אני מתחזק,הפסקתי לקלל,משתדל לא לפספס אף תפילה,לא מתנהג באלימות,משקיע בבצפר וכו'..עכשיו אצלי בכיתה יש קטע של מי שלא טורף-נטרף,ז"א אם אתה רוצה להבטיח לעצמך ביטחון בכיתה אתה צריך לתפוס לך קורבן ולכוון אליו את האש.אחרים כבר זורמים עם זה וגם משגעים את הילד,בקיצור,הגעתי למצב שאני בנאדם טוב מדי,ובאיזשהו מצב זה הגיע גם אליי,ואני כבר לא יכול להגן על עצמי כי לקחתי את ההשתפרות שלי רחוק מדי,אני לא מסוגל להראות כעס,אני לא מסוגל לתת מכות,ואי אפשר לדבר עם האנשים האלה..הם ממש ילדותיים ולא מוכנים להקשיב,ולפני זה הייתי במעמד טוב,לא הציקו לי,הייתי שמח,היה טוב לי,הייתי בא בביטחון לבצפר,עכשיו?הכל ההפך..ואני שואל את עצמי למה זה מגיע לי?!בגלל שהתחזקתי והתחלתי לקחת את עצמי בידיים?זהו?זה השכר שלי מהקב"ה?מערער את האמונה שלי,אני מתפלל כל יום שהם יתפקחו ויבינו שהם עושים משהו נוראי,אולי זה נשמע לך סתם הצקות אבל זה יכול להיות לאנשים נזק נפשי שיהיה קשה לפתור אותו,שמעתי יותר מדי מקרים שאנשים נפגעו מדברים כאלה קשות,אני עוד בנאדם חזק מבפנים אבל אחרים בכיתה שלי-אני כבר לא יודע מה לעשות כדי להגן עליהם.מורים?אני מצאתי שהם אפילו מעודדים את זה,בלי לדעת אפילו.הם לוקחים את זה בהומור או לא מתייחסים.אבל עזוב,לא ציפיתי לעזרה מהם וגם לא פניתי אליהם כי זה לא דרכי..אחרים עשו את זה בשביל עצמם.לסיכום-למה זה מגיע לי?מה אני עושה מכאן?בבקשה להתייחס ברצינות!מדובר כאן בנפשות של אנשים!
תשובה
וואלה צודק.
כיתה י' זה הגיל הכי בעייתי שיש.
מצד אחד כבר מספיק בוגרים ונכנסים להדרכה, מצד שני עדיין עושים כל מיני קטעים מטומטמים של ילדים קטנים ולא באמת מבינים את המשמעות של לפגוע במישהו אחר.
במקרה שלך אתה צריך להפריד בין עבודת המידות שלך למקום שאתה נמצא בו.
בו נקצין בכוונה את העניין ונגיד שאתה נמצא בסדום וכל האנשים שם מושחתים ומגעילים
אחרי כמה זמן אתה תופס את עצמך ואומר:
'יכול להיות שגם אני הולך להיות כזה מושחת?"
ואז אתה מתחיל לתקן את המידות שלך אבל פתאום אתה קולט שבגן חיות הזה אם אתה לא טורף אתה פשוט נטרף.
אז במצב כזה אתה פשוט עושנה הערכת מצב מחודשת שזה אומר, שלא באופן אוטומטי ישר לחפש אשמים ולמצוא את הקב"ה בתור האשם העיקרי כי מה אתה רוצה ממנו?
מישהו מונע ממך לקום ולעזוב?
אולי באמת אתה צריך לעבור לישיבה אחרת? חשבת על זה?
אולי אתה לא מתאים לחבר'ה האלו?
אז אם אתה יכול לנסות ולהעביר את המסר הצודק והאמיתי שלך למחנכים במקום ואתה יודע שהם גם ישמעו אותך ויציפו את הנושא, יעשו עליו פעילויות והדברים יתחילו לאט לאט לזוז, אז אחלה, תישאר במקום ותראה איך אתה יכול להתחיל ולהדליק נערים אחרים עם הרעיון שלך.
אבל אם אתה רואה שזה בלתי אפשרי ואף אחד לא מבין ואתה לבד, אז כדאי לך לחשוב על אופציה אחרת.
נכון שזה מבאס כי לעבור חברה ולמצוא מקום זה חתיכת סיפור, אבל להיות מושחת זה מבאס הרבה יותר.
תחשוב על הנקודות האלו ובכל אופן תמשיך לעבוד על המידות ולהוציא לפועל את הכוחות הגדולים שקבלת במתנה.
שבת שלום
אבינועם
avinoam811@gmail.com