שאלה
שלום לרב.
יש לי 2 שאלות:
1. הנני תלמיד בישיבת הסדר. קשה לי מאוד ללמוד גמרא ומשניות משתי סיבות: א. מדובר בנושאים לא מעניינים. ב. תכל'ס - יש לנו משנה ברורה וקיצוש"ע - אז בשביל מה לעבור את כל התהליך מהגמרא???
2. הרבה פעמים בהלכות ברכות כתוב שאם אדם טעה בברכה - שיברך שוב, או שהברכה תלויה בשיעור אכילה, או שהברכה תלויה בזמני היום וכדומה: הלו???!! אולי קצת פספסנו את מהות הברכה???!!! ברכה נועדה להכיר בגדלות ה' / להודות לו, אז מה זה משנה אם בירכתי "בורא מיני מזונות" או "המוציא", על כזית או על פחות מכזית, "להתעטף בציצית" או "על מצוות ציצית" - זה נראה לי כ"כ קטנוני!!!
תודה רבה על הסבלנות
תשובה
1. נגעת בשאלתך בנושא רחב וחשוב, שראוי לדון בו בהרחבה, ואשתדל לענות על מה שנוגע למעשה בקצרה:
א. אתה צודק שכדי לקיים הלכות למעשה די ללמוד ספרי הלכה, אולם למרות זאת יש חשיבות רבה בלימוד הגמרא הן משום שבכך מקיימים מצוות לימוד תורה ובמיוחד את המצווה "לעסוק בדברי תורה", שמשמעותה להתעמק, ולא להסתפק בידיעה שטחית, הן משום שעל ידי לימוד הגמרא מבינים כיצד מגיעים אל ההלכה למעשה, הן משום שבכך מחזקים את אמונת החכמים ומבינים את דרכם ואת גדלותם בלימוד של רבותינו, והן משום שהגמרא מכילה ומשקפת את מרכיבי היסוד של היהדות בכל התחומים, ולא רק בענייני הלכה למעשה. מעבר לכל זאת אי אפשר כמובן להגיע ליכולת עצמית של פסיקה בשאלות שאינן פשוטות בלי ללמוד גמרא, ובוודאי שאי אפשר לגדול בתורה בלי לימוד גמרא אינטנסיבי ביותר, וכדי שיהיו תלמידי חכמים מעטים יש צורך בכך שרבים ילמדו גמרא.
ב. לימוד הגמרא קשה על תלמידים רבים ואינך בודד בעניין זה. הלימוד הופך להיות מעניין כאשר מצליחים להבין בלי קשיים רבים. לכן הבעיה העיקרית היא להתגבר על הקשיים הראשוניים, ולצערי יש תלמידים רבים שמסיימים את הלימוד בישיבה התיכונית ובישיבת ההסדר מבלי שצלחו את שלב הקשיים.
ג. המלצתי לך היא להשתדל ללמוד בתלמוד שוטנשטיין שבאמצעותו יקל עליך להבין, ומתוך כך גם להרגיש הנאה בלימוד. כמו כן הרשה לעצמך לוותר בשלב זה על סוגיות קשות ומסובכות, והשתדל להתמקד בסוגיות שעשויות לעניין אותך יותר.
2. ברכות:
א. לכל חוק יש כללים ופרטים. בלעדיהם שום חוק אינו בר- ישום. גם להלכות ברכות צריך כללים ופרטים שבאמצעותם אנו מקיימים בברכות מצוה. בלעדיהם היינו מברכים רק כשמתחשק לנו, ולבסוף לא היינו מברכים בכלל.
ב. ככל שמתמקדים בעניינו הספציפי של הדבר עליו מברכים כך אנו מכירים יותר בגדלות הבורא, לכן יש חשיבות לברך על כל דבר לפי עניינו. אתן דוגמא: אם אתה מבחין בדרך אגב שאדם מסוים הוא אדם טוב, תוכל רק לומר לו שהוא אדם טוב, אולם אם אתה עוקב אחר התנהגותו ושם לב לניואנסים הקטנים ולמעשים הספציפיים שהוא עושה – תשכיל לפרט במה בדיוק הוא טוב, ותדע לשבח אותו בצורה מדויקת תוך התפעלות כל פעם מחדש מהמעשים הספציפיים שלו. ריה"ל שעומד על עיקרון זה בספר הכוזרי מאמר ג' מדגיש שבברכות הנהנין שימת הלב לפרטים ולשונות בין הדברים גם מגדילה את ההנאה של האדם ממה ה' נתן לו.
כל טוב
רונן לוביץ