לימוד גמרא לבנות

ודאי שמותר וביחוד אם זה בא מתוך רצון אמיתי לעסוק בתורה שבעל פה ולשם שמים.
ובעיקרון - גם נשים מחויבות בלימוד התורה אלא שהחיוב עליהן - מטרתו לדעת את ההלכות וההדרכות. ואילו גברים מחויבים בנוסף לזה לעסוק בתורה. ואף הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א', י"ג) לא אמר אלא שלאב אין ללמד בתו. אבל אם רוצה מעצמה ודאי שמותר. וזכות היא לה - שאינה מצווה ועושה.
קיימת היום תופעה של פמיניזם דתי שגורסת כי האשה הדתית צריכה לעשות כל מה שעד היום היה בגדר רשות לה ומחובת הגבר בבית היהודי (תפילין, טלית, מנין, קריאה בתורה וכד'). תופעה זו היתה יכולה להיות חיובית אם מניעיה היו חיוביים, אך כאשר היא נובעת מהתרסה ועשיה של "דוקא" אין לה מקום. וכמו שמצינו לגבי אביו של אלישע בן אבויה שהקדיש בנו ללימוד תורה ועשה זאת שלא לשמה, וכתוצאה מזה יצא בנו לכפירה.
מקורות לעיון: סוטה כ., קידושין כט:, רמב"ם הל' ת"ת א' י"ג, הלכות יסודי התורה ד' י"ד. עין איה ברכות פ"ז מ"ו.