לחץ מההורים ומהסביבה בקשר ללימודים

שלום לך

אנחנו שמחים שאת פונה אלינו.

בהתליך ההתבגרות שלנו יש כל מיני שלבים מכל מיני סוגים. כל שלב מלמד אותנו דברים אחרים ומידות אחרות, כל שלב בונה בנו עוד קו של אישיות.

והנה הגעצת לנקודה של בגרות - [קבלת החלטות ועמידה בלחצים]. אני בכונה לא רוצה להכנס לשיקולים שלך לכאן ולכאן, אלא למשהו מאד מאד בסיסי שעולה מהשאלה שלך.

את כותבת שאת מרגישה שלא משנה מה יקרה - בסופו של דבר תתחרטי. בעצם את מפילה את עצמך לתהום בעיניים פקוחות. מראש כבר היעד שלך ברור - להיות עוד 4 שנים ממורמרת עד מעל לראש... אפשר להיות בטוחים שכשזה היעד שלך בחיים, אז גם תגשימי אותו חס ושלום..

אז מה לעשות? צריך לחשוב בדיוק להפך, צריך להציב יעד חיובי, צריך להיות שלמה עם ההחלטות שלך, צריך להאמין, שאחרי שעשינו את ההשתדלות שלנו והתפללנו לבורא עולם, אז מה שלא יהיה - הכל חלק מהמסלול שבורא עולם סלל עבורינו.

אז נכון באמת ההחלטות לא קלות, ובהחלט 'אף אחד לא מבטיח לך שום דבר'. אבל [אלו החיים האמיתים]. [זוהי בגרות אמיתית]. לקחת סיכונים סבירים, להחליט החלטות סיברות, לעמוד בלחצים ועוד ועוד.

אז אחרי שכתבתי תשובה שלמה מלאה בסיסמאות, אני אכתוב לך נקודות ראשונות מעשיות, ומקוה שמכל בליל שדברי תבוא התועלת.

תקחי לעצמך שעה פנויה. תכתבי את כל צדדי ההתלבטות שלך, את כל הנימוקים של ההורים ושל החברים ושל הלב שלך. תמייני אותם (איזה נימוק 'מדבר אלייך יותר' ואיזה לא, איזה באמת חשוב, ואיזה הוא חשוב רק כי מנדנדים לך אבל את לא מאמינה בו וכך הלאה). יש כאלו שמעדיפים לעשות את התהליך הזה עם חבר/ה טוב שאנחנו בטוחים שיקבל בהבנה כל החלטה שלנו. את יכולה להסתובב עם הדף הזה שעה שעתיים, יום יומיים, לבד, ועם רבונו של עולם, אבל יש לך תאריך יעד להגיע להחלטה. החלטת? מצוין. זה אומר שכבר שקלת את הכל והכרעת למה שנכון בעינייך, ועכשיו לעומת כל מי שלוחץ (כולל את בעצמך) לחייך מאוזן לאוזן בעדינות ובאדיבות ולומר: "כך החלטתי, אני מתפללת לבורא עולם שיעזור לי ללכת בדרך שבחרתי.

בע"ה ככל שתתמידי בתהליך הזה, ככל שתרבי בתפילה לבורא עולם, וככל שתאמיני בעצמך, כך בע"ה רק תהיי מאושרת בדרך הזו ובכל דרך אחרת שתבחרי.

בהצלחה רבה

טוביה
tsbias@Actcom.co.il