לחברות שלי יש חברים ואני מרגישה שאני קורסת!!!

לא סגור על הפרטים המדוייקים אבל זה הולך פחות או יותר ככה:
הן היו חבורה של איזה 15 בנות מהשכבה, גם כן פחות או יותר בטווח הגילאים שלך והן החליטו שלפני שהן נכנסות לשירות לאומי הן רוצות לפרגן לעצמן איזה מתנה כזו, שתפצה אותן על כל העינויים שהן סבלו בתיכון.
ישבו וחשבו איזה דבר יכול להיות פיצוי שווה אבל באמת, משהו מטורף כזה שהן הולכות לזכור אותו הרבה זמן וישאיר להם טעם טוב בפה.
בהתחלה הן חשבו על טיול משותף או מסע לאחד מהמקומות השווים האלו שאחרי שאתה מגיע לשם אתה מתחיל לגלות שאין מחר, רק מה, בסוף גם זה יעבור...אז הן החליטו שהן קונות לעצמן תכשיט כזה, מהסוג שגורם לך להיצמד לחלון ראווה ואת מבינה שכזה, בחיים לא הולך להיות לך.
אבל דווקא את הדבר הזה הם רצו, והן החליטו שזה יהי'ה יותר בכיוון של טבעת.
עשו הצבעה מהירה כזו, מבין כל הבנות והתברר שכולן תמימות דעים:
כן, הן סבלו 5 שנים בתיכון, הן שכחו כבר מזה לנשום בגלל הבגרויות האלו ויאללה, שייחנק העולם אבל הם הולכות להשיג טבעת כזו, שכל פעם שהן יסתכלו עליה הן יקבלו תחושה מתוקה כזו, שוואלה, אכלנו קש עם כל השיגעונות של המוסד הדוס הזה שהיינו בתוכו, אבל לפחות היה שווה.
רק מה, הכול יופי טופי אבל מה עם הכסף?
כולה בנות בגיל 18, תפרניות, מה להם ולסכומים כאלו.
אבל לא זה מה שישבור את החברות שלנו וככה הן התחילו לחסוך שקל לשקל, עבדו בלי לראות בעיניים באלף עבודות מזדמנות ובסוף הן הגיעו לסכום הזה של הטבעת.
הא כן, פרט קטן, גם היא הייתה איתן ביחד, גם היא סבלה ביחד את התיכון הזה, וגם היא הרגישה שעוד שנייה והיא נחנקת כי באמת כמה אפשר... *
יום אחרון ללימודים, הן קבעו כולם שבשבוע הבא באחד מהימים החופשיים שיש להן הן נפגשות כולן ביחד כדי ללכת על כל הקופה:
היום הן מפרגנות לעצמן לקנות את הטבעת!
בגלל שהן השקיעו כל כך הרבה, אז ברור שהן לא התכוונו להיכנס לכל חנות מזדמנת, אלא רק לכזו שיש עליה תעודת יצרן!
למה?
מ'זתאמרת למה, כי הן לא הולכות לקנות כאן גרביים!
את הטבעת הזו הן רצו לשמור לכל החיים!
וככה, תוך כדי החיפושים והכניסה לחניות הן לא הפסיקו לחשוב ולספר אחת לשנייה, איך שהטבעת תיראה עליהן, ואיך שברגע שהן יענדו אותה, לא יהי'ה בן אחד שלא יימשך עליהן, ממש כמו בסרט 'שר הטבעות'.
הן ידעו שבנים אוהבים בנות עם טעם יקר, איכותיות כאלו, וזה לא ממש עושה להם את זה בנות שנראות זול אז מהסיבה הזו, הן לא הולכות להתפשר על המחיר.
התחילו לחפש, לעבור מחנות אחת לאחרת ו...פשוט באף חנות לא הייתה את הטבעת הזו.
הן עבדו כל כך קשה בחופש, וצברו סכום כזה גדול שפשוט היה מאוד קשה להשיג את הטבעת הזו.
וככה נכנסות ויוצאות ועוברות בחניות ו...אין טבעת.
בינתיים הן התחילו להילחץ, כי עוד מעט מתחיל הערב, ובערב יש את המופע של שלמה ארצי ומיד אחריו מגיע מוש בן ארי לתת בראש, והן ידעו שהולכים להיות שם המון המון בנים שווים ו...הן חייבות את הטבעת הזו!
ואז הוא נחת עליהם משמיים.
מריח מליון דולר, חליפת שלושה חלקים של ארמאני, מגוהצת כמו ים שקט, וחיוך שכולו עתיד:
"שלום בנות, אני יכול להבין למה בנות כל כך יפות נראות מוטרדות כל כך".
בהתחלה הן לא רצו לדבר איתו, כי מה, בכל זאת בנות אולפנה ובלה בלה..אבל הן הרגישו שכבר לא הי'ה להם מה להפסיד ואז מפה לשם הן סיפרו לו שהן מחפשות טבעת ממש מיוחדת כי הן עבדו ממש קשה, והם לא מצאו כלום ועוד מעט ערב ומתחילה ההופעה הממש שווה עם הבנים ה....נכון, ממש שווים ואנה
הן באות ועל אלה אני בוכיה...
ואז הוא חייך את החיוך שסיפר יותר טוב מכל על משהו שכנראה רק הוא יודע, ושלף את המזוודה השחורה שלו בארשת פנים כבדה.
הן הסתכלו וחיכו שהוא יפתח אותה...ושלוש, שתיים, אחד:
ווואאהההה!!!!
שורה של טבעות בשפת הבנות...ממש ממש מ ה מ מ ו ת נתגלה לעיניהם.
הרבה דברים הן ראו בחיים שלהם, אבל דבר כזה...באמת שלא.
הן היו פשוט מושלמות הטבעות האלו.
כל כך....מבינות, ואוהבות ונראות טוב והצורה שלהם ממש...חלום.
והבנות הרגישו קול פנימי כזה שפשוט דחף אותם להתחיל ו...לדבר עם הטבעות האלו, מרוב שהן היו מדהימות.
בהתחלה הרגישו לא בסדר ושהן קצת מטומטמות, כאילו למה לעזאזל שידבר עם טבעת, אבל...באמת שקשה לתאר במילים את התחושות הטובות שהן הרגישו.
והטבעות, כאילו ענו להן...ודיברו איתן, ונקשרו אליהן, ושיחנשו איתן עד לשעות הקטנות של הלילה, ואז לאט לאט, הבנות הרגישו שהן צריכות לקחת את הטבעות האלו ו....לגעת בהן....ולענוד אותן....
אבל רגע!
עצר אותן האיש בשחור
"אתן יכולות להסתכל אבל אסור לגעת!"
אבל...התחננו הבנות, אנחנו חייבות לגעת בהן, להרגיש איתן, בבקשה....הן נראות כל כך....מושכות כאלו, בדיוק טבעות כאלו רצינו!
"מצטער! מה אני נראה לכן איזה מוכר בשוק? אין מצב! רוצות לגעת בהן, לענוד אותן, למדוד, תשלמו".
רגע של מבוכה עבר ביניהן, אבל כולן שמעו את ההסכמה שבשתיקה
כן, הן הולכות לשלם לו....
ואז היא...קמה, ובקול ביישני משהו אמרה להם:
"אבל...לא חבל? הטבעות נראות באמת יפה, אבל אנחנו לא מכירות אותו, את האיש בשחור
ואם הוא איזה נוכל? אין לו בכלל אחריות! ומי אמר שהטבעות האלו בכלל אמיתיות?
עוד מעט נמצאת החנות של H.Stern ושם הכול באחריות, עם תעודת יצרן!"
היא חשבה שעוד מעט והיא הולכת להיקבר בחיים מהמבט שהן נשפו לעברה:
"ואם לא נמצא את החנות הזו, ובסוף יגיע הערב ונלך להופעה בלי כלום?"
"למה שלא נמצא?" היא ניסתה בכוחות האחרונים שהיא אספה מעצמה
"יש לנו מפה! ובמפה רשום שעוד קצת אנחנו אמורים להגיע לחנות הזו"....
"אוף, איזה תמימה את, עזבי, אנחנו קונות! תעשי מה שבא לך...".
והאיש בשחור, התמוגג מנחת ופלט חיוך קצר שאמר המון:
"בנות חכמות שיודעות מה הן רוצות מעצמן...ככה אני אוהב אתכן"
וככה כל בת שילמה לו את כל הכסף שהיא עבדה בעבורו כל כך קשה וקיבלה את הטבעת וענדה אותה...
והאיש היה מרוצה
והבנות היו מרוצות
והבת היחידה שנשארה נאמנה לקול של הלב שלה הרגישה איך שהיא לא יכולה יותר
ואיך שהיא קורסת....
והיא ראתה אותן והיא הלכה להשתגע, כי כל הדרך, עד למופע הם לא הפסיקו לחפור אחת לשנייה למי יש טבעת יפה יותר,
ואיך שטוב להן עם הטבעת וכמה שפתאום הן מרגישות איך שהן ממש, מצאו את עצמן מחדש, ונולדו מחדש, ואיזה יופי
וכמובן, שאת הכול הן עטפו במבטי רחמים לבת התמימה הזו, שלא הקשיבה להן ועדיין נשארה עם הכסף שלה ביד, עם האוצר שלה כי היא רוצה ללכת בעקבות המפה. *
הגיע ההופעה והתברר שהטבעות האלו באמת פועלות, כל הבנות שענדו אותן היו מוקפות בבנים, זה לא טבעת, זה מגנט!
וככה כל בת הלכה עם בן, והבן לא הפסיק להסתכל על הטבעת ולהחמיא לבת על הטעם היקר שלה
והבת היחידה...הלכה לבד. מחכה להגיע למקום שבו היא תוכל למצוא את הטבעת שלה.
כי היא פשוט לא מסוגלת לקחת טבעת ללא אחריות יצרן...
למחרת בבוקר, החליטו כל הבנות ללכת ביחד עם הבנים לצורף ולראות כמה באמת שוות הטבעות שהאיש בשחור הביא להן
הגיעו לצורף וכל בת הסירה ביראת כבוד כזו את הטבעת
והבנים חיכו, והבנות חיכו והצורף...התחיל לצחוק
"למה אתה צוחק?" שאלו אותו בנימה חדשנית
"כמה כסף אמרתם לי שנתתם בשבילה?" הוא שאל אותם
"לא אמרנו, אבל הבאנו לכל טבעת 1400$"
ואז...הצחוק שלו גבר וגבר...
"1400$ אמרתם? בואו איתי רגע, תעמדו ליד החלון, אתן רואים את הבאסטה הזו ממול, עם כל השמעט'ס והטבעות בשקל תשעים?
תעשו לי טובה, ובפעם הבאה אל תבזבזו את הזמן היקר שלי על השטויות שלכם"
הן רצו להקיא...והבנים הסתכלו אחד על השני ותהו בינם לבין עצמם מי קיבל את הבחורה הכי מטומטמת מבין כל עדר האהבלות האלו שעד אתמול הן תפסו מהן בתור בנות עם טעם פנסיב ויוקרתי כזה
הבנות רצו מהר לבסטה ממול, ושם אחר כבוד הן ראו את הטבעות שלהן, מונחות שם עם תג מחיר:
שקל תשעים.
"הנה הוא!" מישהי צעקה, האיש בשחור, הגנב הזה!
הן רצו אליו עם דמעות בעיניים:
"אתה עבדת עלינו, גנב! נוכל! תחזיר את הכסף בחזרה!"
"הנה משטרה" צעקה בת אחרת, אבל האיש בשחור, רק המשיך לחייך ברוגע ואמר להם:
"אני מכיר אתכם מאיפשהוא"
"מה אתה מסתלבט? בטח שאתה מכיר, אתמול שדדה אותנו, אדוני השוטר, זה הוא"
והאיש בשחור המשיך בנחת של זקן:
"הבנתי...יש לכם תעודה, אחריות, משהו?..."
הן חיפשו שקית הקאה גדולה גדולה, כי הן הבינו שהקול הפנימי הזה שלהן, שדחף אותם למכור ת'נשמה שלהם בשביל הזיוף הזה, נהפך פשוט לבחילה... *
נראה לי שאת מספיק חכמה בשביל לעשות את הנמשל לבד.
את הולכת עם מלך העולם, הקב"ה שהוא עשה אותנו.
את הולכת לפי המפה, והן....חוץ מאשר לרחם עליהם באחריות מתי שההאנג-אובר יבוא להם בהפוכה, באמת שאין לך כל כך מה לקנא בהם.
הם יכולים ל'טחון לך תמוח עד מחר על אהבה ורגשות וקוצי מוצ'י מזוייף
אבל גם הן יודעות שאחרי הכול אנחנו מדברים פה על משחק אינטרסים זול, כמה היא תוציא מהחבר שלה, וכמה סיפוק החבר שלה יוציא ממנה
וברגע שהרצונות של מישהו מביניהם יתנגש עם השני, אז ...כמה מפתיע הם ייפרדו באחריות!
ואז...אז הם לא יהיו לידך כדי לספר לך כמה דמעות הן הורידו על התובנה שנולדה בהם בעקבות הידיעה שהן מכרו את כל מה שהיה להם לתת לזה שאמור להיות הבעל שלהם- לבויפרנד צעצוע הזה שנמצא עכשיו עם מפגרת אחרת וכבר לא זוכר בדיוק איך קוראים לקודמת .
הייתי מציע לך גם כן לבדוק שוב את הסביבה שאת נמצאת בה כי אין מה לעשות, האדם הוא יצור חברתי ואנחנו מושפעים בעל כרחנו
תביני ותחשבי על כל הרעיון הזה שוב, עד שתצליחי לפורר ללב שלך שגם הוא ירגיש וידע שזה לא שאת מפסידה משהו, אלא רק שומרת את האושר שלך למשהו הרבה יותר גדול ומהותי בעצם.
תתפללי לקב"ה שיתן לך כוח, ותביני שאם משמיים שמו אותך לעמוד בניסיון הזה, אז זה אומר שממש מחזיקים ממך ויש לך את כל היכולות גם להצליח בו ולחזק בנות אחרות.
ותגידי תודה לקב"ה על המתנות שקיבלת ממנו, ועל זה שכל כך אוהבים אותך שם, שעטפו אותך עם סייעתא דשמייא כזו שהנשמה שלך עדיין חיה ויודעת מה היא רוצה מעצמה.
רק טוב, בשורות טובות וכל הישועות

אבינועם
avinoam811@gmail.com