להיות קומונרית ולהזהר מגאווה

שלום לך

יישר כח על השאלה היפה.

האמת היא, שאין לי 'טיפ' כזה, וכאשר ה'אגו עולה לראש', אז זה אנחנו כבר 'בתוך הבוץ. אני חושב שמה שצריך זה להיות ב'אוירה' של צניעות.

במילים אחרות, זה לא רק שאלה של איך נכנסים לתפקיד, אלא איך מבצעים אותו. אם מבצעים אותו, תוך תשומת לב כל הזמן למי שבצד, ולמי שנוטים 'לדרוך עליו' ו'להתעלם מקיומו'. אם כשיש כשלונות, לא לוקחים את זה קשה מדי אלא מודעים לכך שזה חלק מהדרך. אם כשדברים לא נעשים למרות שכבר דיברת עליהם אלף פעמים, את לא באה בטענות שמבצבצת מתוכם גאוה - "מה זאת אומרת? אני אמרתי! למה אתם לא עשיתם, אלא מנסה להבין מה עומד בשרש הדברים". תוסיפי לזה גם הרבה הקשבה, לשים לב שאת לא 'מנחיתה הוראות' אלא בונה ביחד עם הצוות את הדרך והמהלכים. אני חושב שכאשר זאת האוירה של התפקיד, אז הרבה יותר קל להשמר מהגאוה.

לצערי, אני מקצר עקב העומס. אני רוצה להדגיש עוד שלש נקודות.

א. להרבות בתפילה לקב"ה שיעזור לך להתמודד, זה אולי מובן מאליו, אבל חשוב מאד להזכיר את זה.

ב. לא להמנע משום פעולה בגלל חשש גאוה. החניכים והצוות לא אשמים שיש לך גאוה.. תעשי מה שאת חושבת לנכון ואחר כך לחשוב איך מתמודדים עם הגאוה.

ג. לקרוא הרבה סיפורי צדיקים, על הרב אריה לוין, על הרב קרליבך, על הרבי מליובאוויטש. זכר צדיקים כולם לברכה. כשרואים את הגדלות שלהם, אנחנו מהר מאד יורדים מהעץ שלנו - שאנחנו מעל כולם ח"ו

מקוה שהועלתי מעט

ברכה והצלחה

טוביה
tsbias@Actcom.co.il