כניסה לנסיונות

שלום לשואלת היקרה!

אשריך שאת נדרשת לסוגיא הזו. מלבד העובדה שזו שאלה מאוד מעניינת ומרתקת, היא גם מאוד חשובה ומשפיעה רבות על כל אחד ואחת מאיתנו בבחירות האישיות שלנו, וכמו שציינת גם על ילדינו ועל הבחירה שלנו כיצד לגדל אותם.

אז ככה, ברור שאסור לנו להביא את עצמנו לידי ניסיון, אנחנו סומכים על הקב"ה, שיעביר אותנו בדיוק מה שאנחנו צריכים ע"מ שנוכל להתחזק או לעזור לאחרים, כי רק הקב"ה יודע להכניס אותנו למקומות שמהם גם יוציא אותנו, אבל אם אנחנו הכנסנו את עצמנו, מי יוציא אותנו?
השאלות שהבאת בדוגמא הם יותר בתחום האפור, שיש כמה צדדים לכאן ולכאן וצריך להכריע.

ההכרעה בדברים האפורים צריכה להיות בין כמה גורמים חשובים שכל אחד מעריך אותם אחרת.

אני יכול, בעז"ה, לכתוב לך חלק מן הגורמים הללו שצריכים לקחת אותם בחשבון ואני מקוה שתביני למה אני מתכוון:
1. הלכה- אשרינו מה טוב חלקנו שיש לנו הלכה, שאומרת לנו כיצד ללכת (הלכה=הליכה) בשבילי החיים. זה חסד גדול שה´ יתברך עשה לנו, משום שיש דברים שאנו יודעים שכיון שהם נגד ההלכה הם מחוץ לתחום, וחבל להקדיש להם מחשבה בכלל. לדוגמא: אם היית חושבת שלעשות קעקוע זה יקדם אותך חברתית ויעזור לך לקרב רחוקים או משהו כזה, התשובה הפשוטה היא שזוהי עבירה על "לא תעשה" שבתורה, ולכן אין מה לשקול כאן כלום.
עוד דוגמא: כיום, טלויזיה, בערוצים הקיימים זה אומר 100 אחוז שאדם (לפחות בן) יגיע לעבירה של "לא תתורו אחרי עיניכם" כך שזו בכלל לא שאלה. גם חינוך מעורב זו שאלה הלכתית שצריך לענות עליה בכלים הלכתיים עם כל השיקולים הכרוכים בכך. זה הגורם הראשון משום שהוא הכי חשוב, הוא הגדר שלנו לדעת מה בפנים ומה בחוץ.

2. כל בוקר אנו מבקשים מה´ יתברך שלא יביא אותנו לידי ניסיון, ואין לנו זכות להכניס את עצמנו או את ילדינו למקום ש90% שניכשל בו. המטרה שלנו היא לעבוד את ה´ ולהתקרב אליו, כשאדם חוטא הוא מפסיד קדושה ומפסיד קרבת אלוקים. אני לא מכיר אף סוחר, שהיה נכנס לסיכון של 90 אחוז, אפילו אם יכול להרויח הרבה, משום שהסוחר רוצה להרויח כסף, ואם יש תשעים אחוז שהוא יפסיד הוא לא יכנס לזה, ואם כן אז הוא סוחר גרוע וזה אומר שכסף לא באמת חשוב לו. במקרים יותר אפורים, צריך לדון כל מקרה לגופו, מה הסבירות שאדם יחטא ומה הסבירות שיתגבר? בילדים זה יותר קל, משום שלילד הרבה יותר קשה להתגבר ואסור לנו להעמיד אותם במצב כזה. לדוגמא: אני לא אגדל את ילדי בשכונת יוקרה שבה לכל ילד יש אופניים משוכללים, טיסות לחו"ל פעמיים בחודש, חדר ענקי משלו וכו´ וכו´, משום שזה יוציא לילדים שלי את העיניים ובמקום ללמוד להסתפק במועט הם רק ילמדו לשנוא את החיים בצמצום ויתאכזבו בכל פעם שיגיעו לחדר הקטן שהם חולקים עם עוד שני אחים ולאופניים הישנים שעומדים בכניסה. זה דוגמא של ניסיון שאני לא רוצה ואין לי שום זכות, בתור הורה שמופקד בידי הקב"ה על גידול הילדים, להעמיד אותם בו.

3. הגורם השלישי והאחרון הוא: בריאות פשוטה. מה זאת אומרת? לא לעשות דברים לא סבירים שהורסים את הבריאות הפשוטה של הילדים. יש בדיחה מפורסמת על אדם שגידל את הבן שלו עד גיל 18 בחדר שלו כדי שלא יראה בנות, וכשהגיע לגיל 18 לקח אותו להכיר את השידוך שלו. בדרך ראה הבן ילדה, ושאל: "אבא, מה זה?" האב לא ידע מה להשיב וחשש שהחינוך שהשקיע בו כל כך יהרס, לכן אמר: "זה ברוז". השיב לו בנו: "אבא, תקנה לי כמה ברוזים כאלו..." והמסר ברור. לא לחנוק את הילדים ולא להתעלל בהם, כי זה פשוט סותר את הבריאות הפשוטה של הילד.

כל הגורמים האלו הם תלויים מאוד בכל אדם ואדם. בגורם הראשון זה תלוי מי הרב שלך. בגורם השני, זה תלוי עד כמה אדם מעריך את עצמו כחזק או חלש ביכולת לעמוד מול ניסיונות כאלו ואחרים. והגורם השלישי הוא הכי נזיל, משום שכל אחד מעריך בריאות בצורה אחרת. יש חסידות מפורסמת בירושלים שכל הנשים בה מגלחות את השיער (קרחת) שם זה נורמלי ובריא, אם אשתי תעשה את זה, זה בטוח לא יעשה לה טוב, משום שבסביבה שאנו גרים זה ממש לא נורמלי (ואני אישית גם חושב שזה לא בריא, אבל זה רק מה שאני חושב..).

בכל חיינו אנו נדרשים להכריע בין ערכים ומהויות (אגב, גם התלמוד בנוי כך), וזוהי רק אחת מהשאלות הללו.

בהצלחה בכל אשר תפני
מקוה שלא בלבלתי אותך יותר מדי
שמואל
shmuelart@gmail.com