שאלה
טוב אז ככה... יש לי בעיה דיי גדולה..אני בת 15 והיה לי חבר לפני חודש...ושמרנו נגיעה והכול...עשינו הכול כמו שצריך...ואמא שלי לא הסכימה לקשר בנינו בגלל שהיא אמרה שזה מוקדם מידי...אז נפרדנו.(משום שלא הייתה בררה)
איך אוכל להסביר לאמי שאני באמת אוהבת אותו?...כי כמה שאני מנסה אני לא מצליחה לשכוח...
אשמח אם תשלחו לי תשובה למייל
תודה רבה!
תשובה
שלום רב
בשאלתך ביקשת עזרה איך להסביר לאמא שלך שאת באמת אוהבת את החבר שלך לשעבר, נראה לי שההבנה הזאת שלך בנויה על שתי הנחות (שאחת מהן מתחלקת לשתים)
1.שאת יודעת מה זאת אהבת אמת, ובנוסף לכך את באמת אוהבת אותו.
2. שאם באמת את אוהבת אותו אז אתם צריכים להמשיך להיות בקשר של חבר וחברה.
כך שאמא שלך יכולה לחלוק עליך בכל אחת מ 2 הנקודות האלו לחוד ואולי אפילו ב-2 הנקודות יחד.
גיל 15 הינו גיל נפלא מלא חיות ואנרגיה, גיל של התפתחות גופנית רוחנית ונפשית, בגיל זה קשה להבחין בין התלהבות ואפילו אהבה אמיתית מעמיקה ורצינית לבין רגש זמני חולף, כך שגיל זה אינו הזמן האידיאלי להגדיר מצב וקשר בין אנשים, (ולא רק בתחום של בינו לבינה אלא אפילו בתוך תחום החברות אדם בטוח בגיל 15 שאלו חבריו לכל החיים וככל שהאדם מתבגר הוא מגלה תכונות אופי ודגשים שונים) ולרוב דברים משתנים ככל שאדם מתבגר.
בנוסף לכך בגיל זה אדם מגבש את השקפת עולמו ולפעמים בזמן זה גורם נוסף (חבר לדוג') יכול להפריע להתפתחות ולגיבוש האישיות. לדוגמא את מתחילה לחוש שאת נהנית מגירוים שכלים-תורנים כגון שאלות של צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכו', לעומת זאת החבר שלך חש צורך יותר נפשי להתמודד עם המציאות הוא צריך יותר ריגושים, שירה, טבע וכו' .כך שבמקום לתת לכל אחד להתפתח בכיוון בקצב ובצורה שלו, החברות מגבילה ומצמצמת את ההתפתחות העצמית.
לסיכום נראה לי שחבל להעסיק את עצמך בהסברים ותירוצים, אלא יותר לעסוק בהתפתחות והתקדמות אישית ומהר מאוד תגלי שלא קרה שום דבר ואם יהיה שייך בעתיד בגיל יותר מתאים (19,20) הקשר יוכל להתחדש. (אמך לא התנגדה לבחור עצמו אלא רק לעיתוי)
כל טוב
בנימין
צוות ישיבת הר עציון