יחסנו לנוצרים

שלום וטוב.

1. דרך המלך של ההלכה היא שהנצרות היא עבודה זרה. עיקר הבעיה הוא באמונתם בשילוש. עם זאת, דעה חשובה טוענת שהנצרות היא עבודה זרה בשיתוף, היינו - אמונה בה' א-ל אמת יחד עם אמונה באלילי שקר. עבודה זרה בשיתוף נאסרה לישראל, אך הותרה לבני נוח. לפי זה, יהודי אשר מתנצר הוא עובד עבודה זרה - אך גוי נוצרי אין דינו כעובד עבודה זרה. מבחינתנו כיהודים, לפי תפישה זו, דין כנסיות וכו' כדין בתי עבודה זרה, אשר אין להיכנס לתוכם.
לגבי מסגדים הדבר שונה לחלוטין. המוסלמים מקפידים על ייחוד הא-ל, ולכן אמונתם קרובה הרבה יותר לאמונתנו, ואין בה שמץ עבודה זרה.
יש מעטים הטוענים שכיום יש להפקיע מן הנצרות מעמד של עבודה זרה. ולפי מיטב הכרתי, אין דבריהם נראים.
בקלות אפשר למצוא מאמרים רבים בנושאים אלו (גם ברשת). עיינו, למשל: http://www.daat.co.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm

2. דומני שרק בכוחו של הקב"ה לגזור על אי-סליחה עולמית. רק הקב"ה גם יודע לשקלל ולכוון, את מי ראוי לדחות לעולם, מי יידחה רק לדור שלישי וכו'. עם זאת, מגישתו של הקב"ה דומני שאכן עלינו ללמוד, כדבריך, שלא למהר לשכוח את אשר עשו לנו, ולהיות חשדניים כלפי בני העמים והדתות שחוללו כלפינו עוולות כה רבות. וצריך חוכמה רבה שלא להפוך את החשדנות לשנאה.