שאל את הרב

יוצאת לעולם הגדול- איך אשמור על עצמי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/06/09 13:55 ו בתמוז התשסט

שאלה

היי,בשנתיים האחרונות ממש התחזקתי ביחס למה שהייתי לפני כן...עכשיו אני יוצאת לעולם הגדול,ואני באמת לא יודעת איך אני אשמור על עצמי..אני בן אדם שנגרר ואין לי מושג מה לעשות..גם אני מרגישה שכבר עכשיו הרצון שלי פוחת,לפעמים אני כבר מרגישה מעכשיו סלידה לדברים בדת וזה ממש מפחיד אותי מה יקרה שאני יהיה לגמרי מנותקת מסביבה דתית...אני יודעת שזאת האמת וככה ה' רוצה שנהיה אבל באמת שזה כל כך כל כך קשה..יש כל כך הרבה הלכות וחוקים שלפעמים נשמעים ממש לא הגיוניים,גם כל המערכת החוקים הזאת על אף שהיא באמת שומרת ומגינה עלינו יש בה לפעמים מעין עידוד להיות ראש קטן לעשות את מה שאומרים ולהיות חסר אופי..אני לא רוצה להיות בן אדם חסר אופי,אני רוצה לנהל את החיים שלי בעצמי ושלא גורם אחר ינהל לי אותם..זה באמת מפחיד אותי שאלו המחשבות שלי כי עד לא מזמן ממש לא היו לי כאלה ספקות ואני כמעט בטוחה שבסופו של דבר לא יהיה לי משהו שיחזיק אותי ואני אשבר כמו כולם...

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך יקרה,
שמחתי לקרוא שהתחזקת בשנתיים האחרונות ושיש בך רצון חזק להמשיך ולשמור על ההתקדמות שקנית.
העלית חששות רבים מ"היציאה לחיים", ובצדק. בכל שלב שבו עוזבים מסגרת מוכרת ועוברים למקום אחר ישנו חשש כזה. החשש הזה מלווה בעוד חששות רבים- איך אשתלב נכון בחברה, איך אצליח לבצע את המוטל עלי בצורה הטובה ביותר ועוד.
החששות מפני היגררות ושמירה על עצמך הן רק חלק מעוד מכלול חששות שמן הסתם מלווים אותך לפני היציאה לעולם הגדול.
חשוב לדעת שחשש כזה טבעי ומובן ביותר. צריך להיות מוכנים לקראתו ולדעת לקראת מה הולכים, ואת זה בע"ה ננסה לברר בתשובה.

אמנם לא כתבת בת כמה את ולאיזה עולם גדול את יוצאת, אך בכל מקרה, אם הגעת לשלב של "לצאת לעולם", כנראה שיש בך את הבגרות המתאימה והבשלות הפנימית לכך. כתבת שאת בן אדם שנגרר, ואני מניחה שבגילך את גם נערה מספיק בוגרת ואחראית לשלוט על ההיגררות שלך. יש הבדל בין מישהי בכתה ח' שנגררת אחרי החברה ובין מישהי בכתה י"ב שנגררת. אני מבינה מדברייך שאת בגיל מספיק בוגר כדי לצאת לעולם הגדול, ולכן אני בטוחה שיש בך גם מספיק כוחות כדי לשלוט בהיגררות אחרי אחרים. נכון, זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. תחשבי על זה שיש לך את הכוחות לכך, תצרפי גם את זה שכתבת שאת לא רוצה להיות חסרת אופי, וכבר יהיה לך קל יותר לעבוד על הענין.

את צודקת בכך שכתבת שהיציאה לעולם היא משהו שצריך לעשות, אי אפשר להישאר כל הזמן באותה מסגרת מוכרת ושומרת, וכל אדם נתקל במהלך חייו במקומות בהם עליו לשמור על עצמו יותר.
אני חושבת שהדבר שיעזור לך לא להיגרר הוא שמירה על סדר יום קבוע עד כמה שניתן. מעין שימור של המסגרת המוכרת שהיתה לך עד עכשיו ושעזרה לך לשמור על ההלכות ואף להתחזק.
המצוות הן מערכת חוקים שמורה לנו כיצד נכון וראוי לנהוג, וכאשר תשמרי על סדר יום קבוע שבו תקפידי על תפילות, ברכות, שעת לימוד וכד', יהיה לך קל יותר להתמודד עם שאר הסיטואציות בהן תיתקלי במהלך היום, גם אם לא תהיי בסביבה דתית.

כתבתי אמנם שהמצוות הן מערכת חוקים, אך הן גם יותר מזה- המצוות יוצקות תוכן לחיים ומתוות את הכיוון הכללי שצריכים לשאוף אליו.
כתבת שאת מרגישה שכל מערכת החוקים הזאת מעודדת את האדם להיות ראש קטן, לעשות מה שאומרים, בלי לחשוב, בלי אופי.
אני חושבת שהתפיסה הזו קצת מוטעית.
אם תשימי לב, בכל חברה יש מערכת חוקים. מערכת החוקים היא זו שמעצבת את הלך הרוח של החברה, את השאיפות שלה, את סדרי העדיפויות שלה.
יש חברה שבה מערכת החוקים היא איך להשיג כמה שיותר כסף, ושם סדרי העדיפויות נקבעים לפי מערכת החוקים הזאת. יש חברה שבה מערכת החוקים היא איך צריך להתלבש כדי למשוך יותר תשומת לב, וגם בחברה הזאת השאיפות וסדרי העדיפויות של האנשים נקבעים לפי מערכת החוקים הזאת.
רוב רובן של מערכות החוקים גורמות להשתעבדות, ולפעמים לאיבוד כל צלם אנוש והשקעה אך ורק בדבר אחד ויחיד. לא קשה לקחת דוגמא ממערכות החוקים שסובבות אותנו, ולצערנו רבים הם האנשים המשועבדים לכסף ולמילוי תאוות. (מובן שיש גם מערכות חוקים שמעודדות מוסריות וערכים, אך לצערנו, הן מעטות ואינן נצחיות כמו התורה).

דווקא מערכת החוקים של התורה היא המערכת שמאפשרת לאדם להיות הכי הכי הוא עצמו.
התורה, שמכירה את האדם לפני ולפנים, יודעת איזה חוקים ואילו גבולות הוא צריך כדי להוציא מתוכו את הכוחות הטובים שטמונים בו.
התורה מדריכה אותנו להיות אנשים ישרים ומוסריים.
היא מדריכה אותנו לכך שיש בורא שברא אותנו והביא אותנו לעולם דווקא בדור הזה, כי יש לנו מה לפעול בו.
התורה מדריכה אותנו להיות עם ראש הכי גדול ולעשות ולפעול הכל כדי למלא את התפקיד שבשלו נשלחנו לעולם.
וכדי שנצליח למלא את התפקיד הזה, יש מערכת חוקים שנוגעת בצורה נפלאה ובחכמה אלוקית עליונה גם בתחומים הכי דקים וקטנים של החיים שלנו, ולא נותנת לנו לשכוח לרגע את זה שיש לנו תפקיד למלא בעולם ושלא באנו לפה סתם כדי להעביר את הזמן.

נסי לחשוב על זה כך,
שאם הגעת למקום שבו את נמצאת ולסביבה שבה את חיה, סימן שיש לך תפקיד למלא בה. וכדי להצליח למלא את התפקיד הזה בצורה הטובה ביותר, להועיל ולתרום עד כמה שניתן (שזו, אני מאמינה, שאיפתך), את צריכה להיצמד למערכת החוקים שהקב"ה שלח לך.
זו מערכת החוקים שמותאמת לך בצורה הטובה ביותר, והליכה לפיה תאפשר לך להוציא את הכוחות שלך אל הפועל בצורה הטובה והיעילה ביותר.
זו אינה מערכת חוקים שמשעבדת, או שגורמת להתמכרות פסולה, זו אינה אופנה חולפת שנקבעה על ידי קוריוז של אדם אלמוני ושמחייבת אותך לנהוג לפיה, זו תורת חיים. תורה שמעניקה לך את היכולת לחיות חיים מלאים ולנצל כל רגע מהם.
החוקים, הם אלו שמעצבים אותך ועוזרים לך להיות האדם שנועדת להיות. לאיזה כיוון את הולכת איתם והיכן את משפיעה את כשרונותיך- זו החלטה שלך בלבד. וכאן נכנס הראש הגדול שלך לפעולה- בחרי בחיים, בחרי ללכת איתם לכיוון שאליו את נמשכת, למקום שבו את חזקה, להיכן שתכונות הנפש שלך באים לידי ביטוי. שם גם תצליחי למלא את תפקידך בצורה נאמנה.

יקירתי,
כדי להצליח לשמור על החוקים גם בסביבה שמנותקת מהם, כדי מאוד למצוא איזשהו "צינור" שאליו תוכלי להתחבר מידי פעם ולהתמלא בכוחות. בדיוק כמו שרכב זקוק לדלק כדי לנסוע, גם את צריכה כוחות רוחניים כדי לפעול ולתרום במקום שבו תהיי.

הצינור הזה יכול להיות שיעור תורה שתשמעי פעם בשבוע (או יותר, לפי רצונך), יש שיעורים רבים במגוון נושאים שאפשר להוריד מהאינטרנט (באתר של מכון מאיר וישיבת בית אל, לדוגמא) ולשמוע בזמנך הפנוי- נסיעות, ערב חופשי ועוד.
אולי גם תוכלי למצוא שיעורים שמועברים בסביבה שבה תהיי.
בכל פעם תוכלי לבחור שיעור שמתאים לתקופה- חגים, הלכות שקשה לך לקיים, אמונה ועוד. השיעורים האלו יהוו בשבילך צינור שממלא בכוחות ומחזק מאוד.

צינור נוסף שיכול למלא אותך במקביל זו שעת לימוד קבועה, שבה תלמדי נושא כלשהו שמעניין אותך. אם את מרגישה קושי בקיום מצווה מסויימת, תוכלי ללמוד עליה ועל טעמיה מתוך ספר שעוסק בנושא, אם את עוסקת בתחום מסויים (למשל- חינוך) תוכלי ללמוד על הפן האמוני ו/או ההלכתי שבו. אפשר ללמוד גם ספרי מוסר ואמונה כמו מסילת ישרים, כוזרי ועוד, שיחזקו אותך באופן כללי ויתנו לך הרבה כוחות להמשיך ולהתקדם.
ישנן חוברות שנקראות "בשביל הנשמה" שיוצאות בכל חודש לזכר שמונת נרצחי הפיגוע בישיבת מרכז הרב, הן מחולקות ללימוד יומי לפי תאריכים ועוסקות בכל פעם בנושא אחר בצורה מושכת ומעניינת. האתר שלהם, בו ניתן גם להזמין או להוריד את החוברות- http://www.bishvilhanshama.wip.co.il/.

עוד צינור שיחזק אותך מאוד הוא קשר עם איזושהי דמות מ"העולם הקודם". דמות שתזכיר לך מאין באת, ושבפניה תוכלי לפרוש התלבטויות, ספקות וקשיים. הדמות הזאת יכולה להיות מחנכת או מורה מהאולפנא שלך, רב האולפנא, חברה בוגרת, מדריכה או מישהי מהמשפחה שקרובה אליך.
תשמרי איתה על קשר- בשיחות טלפון, במפגשים מידי פעם. זה ימלא אותך מאוד ויתרום לך לא רק מבחינה רוחנית. בכל פעם שיוצאים למקום חדש, טוב לשמור על קשר עם מישהו שמכיר אותך טוב מהמקום הישן, מישהו שידע לזהות קשיים, לתת עצה טובה ולעודד כשצריך.

והעיקר, תתפללי לה' שיעזור לך וינחה אותך בדרך הנכונה.
התפילה תעזור לך לרומם את הרצון ולחזק אותו בדרך שבה את באמת רוצה ושואפת להמשיך ללכת.
אל תהיי כל כך בטוחה שתשברי כמו כולם, מי אלו "כולם" שנשברו? תסתכלי דווקא על ה"כולם" שהתחזקו, ששמרו על עצמם, ותשאפי להיות כמותם.
השאיפה והרצון החזק שלך יכוונו אותך וישמרו עליך גם כשיהיה קשה.
תהיי אמיתית עם עצמך, תלכי לפי העקרונות והדברים שחשובים לך, בלי להיגרר. יש לך אמת גדולה מאחורייך, שאי אפשר לוותר עליה כל כך בקלות.
אני מאמינה בך.
אם תרצי להרחיב או לשאול שאלות נוספות, אשמח לשמוע ממך,
עדי.
sht.adi@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות