חניכות שלי לא רוצות להיכנס, מה לעשות?

בס"ד
שלום מדריכה יקרה!
יישר כוח על זה שאכפת לך מהחניכות שלך ומהתפילה בסניף, אחרי-הכול הן לא מפריעות במשחקם
אנסה ב"ה לעזור ככל שאוכל.
סיפרת במכתבך שהחניכות שלך לא רוצות להיכנס לתפילה, הרי הן סוף-סוף הן נפגשות פעם בשבוע מחוץ ללימודים, ויש להם אפשרות לשחק משחקים שהן אוהבות. אז למה שירצו להיכנס במקום זה לתפילה שהיא כל-כך ארוכה, כבדה ומשעממת (לפי מה שהן חושבות...)?!
אולי כדאי לנו לבדוק קודם מהי התפילה בעצם? מהי תפילה בסניף בכלל? ואז נוכל להבין למה החניכות מעדיפות להיות מחוץ לתפילה. אחרי שנבין את הסיבה נוכל ב"ה למצוא פיתרון.
בואי ננסה ביחד ללמוד כמה יסודות על תפילה, כי מובן שמדריך שרוצה לרומם את החניכים שלו, צריך בעצמו להיות מלא יותר מאשר חניכיו:
1) מהי התפילה? קשה מאוד לתת הגדרה.
מסכת ברכות נותנת לנו דוגמא: "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי" (ברכות דף ס"ג), פירוש- גם הגנב, מתי שחותר מחתרת, מתפלל ומבקש שלא "יתפסו אותו על-חם".
זה ממש נוגד כל היגיון!!! איך הגנב יכול לבקש מהקב"ה שיעזור לו לעבור עבירה מפורשת מעשרת הדברות?!
כאן מתגלה רגש התפילה שמוטבע בלב האדם, שאפילו האיש הרחוק ביותר יכול לבקש הכול מהקב"ה!
רגש התפילה הוא אחד מהדברים הכי חשובים ביצירת קשר עם הקב"ה. אסביר בעזרת משל: ילד קטן מסתובב ובוכה בכי תמרורים באולם חתונות. כולם שואלים אותו: "מתוק, למה אתה בוכה? אתה רוצה משהו?", הוא משיב- "אני רוצה את אמא!"
בסוף כשהוא מוצא כבר את אימו הוא מבקש ממנה אחרי שהיא מנגבת לו את הדמעות- "אמא, אפשר מים בבקשה?".
כמה מאושרת תהיה אמא שלו!
הרי הוא היה יכול לבקש מכל הנמצאים באולם לשתות מים, והוא ביקש רק ממנה!!!
אותו דבר להבדיל בינינו לבין הקב"ה! אומר הרמח"ל בספר "דרך ה'"- "והנה האדון ברוך הוא חפץ ורוצה שיתרבה טובת ברואיו... והכין להם עבודה זו- התפילה", כמו שכתוב בשיר השירים "כי קולך ערב...".
הקול שלך, שאת מבקשת, זה מה שערב לי. את זה אני אוהב.
אבל אחרי כל זה אפשר לשאול: "אז יופי, התפילה חשובה, אבל למה כל הזמן אותן תפילות? 3 פעמים ביום בלי שוני (4 פעמים בשבת) אנחנו רוצים קצת גיוון! דברים אישיים מתי שצריך! לא רוצה ת'כובד הזה!".
2) חכמי כנסת הגדולה תיקנו לנו 19 ברכות בתפילת שמונה עשרה שכוללות את כל צרכי האדם בעולמו, והוסיפו עוד בקשות אישיות-כלליות על אלו בתוכן, כמו ברפאנו- "יהי רצון" או בשומע תפילה- "הטריפנו לחם חוקינו" (אפשר להוסיף עוד בקשות אישיות ב"שומע תפילה"). וכמו שאמרנו- הקב"ה רוצה לשמוע את רגש תפילתנו, אלא שכאן טמון עוד יסוד: "מטרת התפילה היא להקנות לאדם את מצוות הדבקות והקשר עם בוראו..." (המבי"ט על מס' ברכות) כמו שנאמר- "נפשי יצאה בדברו". ולמה דווקא 3? כנגד שלושת אבותינו שהתפללו בדבקות עצומה! (אברהם- שחרית, יצחק- מנחה ויעקב-ערבית). אז, ככל שאדם מתפלל יותר- כך יותר טוב!
3) אם הקב"ה יודע הכול, אז למה אני צריך להתפלל? זו כפירה להגיד- "אבא, תסתכל מה קורה לבניך", והלא אנחנו מאמינים שהקב"ה רואה הכול!
אלא שכאן טמון יסוד שלישי: מצוות התפילה היא שנכיר בעובדה שכל מחסורנו מתמלא מהקב"ה, ולכן תיקנו להתפלל כדי שלא נרגיש "כוחי ועוצם ידי עשה לי...".
4) אם אנחנו בוטחים בקב"ה בעצימת עיניים שהוא עושה הכול לטובה- מה הצורך בתפילה לדבר שחסר לנו? הרי אם חסר לנו זה לטובה! אלא שיסוד רביעי שרואים כאן הוא- קניית מידת ביטחון. שכשאדם מתפלל ואומר שכל הדברים שיש לו (וכן אלה שחסרים לו) הכול מאת הקב"ה- זה מראה על ביטחון.
אז עכשיו נעבור להגדרה השנייה- מהי בדיוק תפילה בסניף? נכון שבתנועות נוער, יש הרבה בחירה וגמישות. אבל התפילה איננה בעלת מאפיינים כאלה גם בגלל שהיא "חובה" ("אין תפילה – אין פעולה")!!! סתם כדאי שתדעי: ב"חוקת התנועה" (כן, יש חיה כזאת), כתוב שצריך להתפלל גם בסמיכות לפעולות שבימי החול, אם הם בזמן תפילה. הרעיון שעומד מאחורי זה, הוא שכל פעילות שאנו עושים צריכה להיות משולבת בתפילה. אבל היתרון בתפילה בסניף היא שכאן זו ההזדמנות היחידה לתפילה לא כפייתית. הרי יותר כיף להתפלל מבחירה, ולא כשמורה עומד לידנו ומנופף עם תעודת סיום מול העיניים...
בכלי הנשק הזה של אי כפייתיות את יכולה להשתמש, כמו שאמרנו קודם- לכל אחד ואחת יש משאלות לב, מה שאת צריכה לעשות זה לגלות אותן! בתור מדריכה של השבט שלך, את יודעת בטח לאיזו חניכות את מחוברת יותר, איתן תתחילי.
כדאי שתדעי- דבר שמיוחד במדריכים הוא זה שאין להם כמעט שום סמכות רשמית! ולכן הם יכולים ליצור עם חניכיהם קשר אישי ויחסי אמון. אז תיקחי את אותן החניכות שאת קשורה אליהן, כל אחת לבדה (חשוב ביותר!), ולאט לאט את תראי מה מציק להן, מה חסר להן, ותראי להן שאת הכול, באמת את הכול, הן יכולות למצוא בתפילה. אולי כדאי גם שתעזרי להן לאתר היכן להתפלל על דברים שהן צריכות ונזקקות. זה ייקח זמן, אבל ב"ה תראי שהן ירצו להיכנס לתפילות (גם לאלו שלא בסניף!).
עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה- איך נראית התפילה אצלכם בסניף? אולי בגלל זה החניכות לא רוצות להיכנס? אולי יש בעיה במצב התפילה בסניף שאותו כדאי לתקן קודם? כי גם אם החניכות יאהבו להתפלל, הם לא ירצו לעשות את זה במניין לא טוב...
אפילו אם התפילה בסניף טובה, כדאי להכניס יותר דברים שמענגים אותה, כמו: קרליבך, ניגונים וכד', להפוך את התפילה בסניף מחדגונית לחווייתית.
לפני שנסיים ארצה להדגיש משהו: שום פעולה שאת עושה לא חוזרת ריקם! הכול משפיע, גם אם אין תוצאות מיידיות! (מניסיון אישי). תמשיכי לתת לחניכות פעולות בנושא התפילה! התורה מעידה בעצמה: "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך" תמיד הם יהיו מעל הלב ובסוף גם ייכנסו לתוכו.
אפשר להקרין סרט על התפילה, לדוגמא: תפילת הבנות בגוש קטיף (חזק!) וגם "אושפיזין", או לספר סיפורים מעוררי השראה על התפילה. וחוצמזה, כדאי לך לעיין בספר מומלץ ביחס לתפילה (מצריך קצת חשיבה אל שווה את המאמץ)- "תפילת ישרים" לרב אלי אדלר
אגיד לך משפט חזק של הרב קוק שקשור לענייננו מהספר "מוסר אביך": "יש לרומם את הרצון הכללי ביחס לתורה ומצוות. התפילה היא פועל יוצא של הרצון ומצד שני היא מרוממת את הרצון ופועלת עליו...".
אחרי שכתבנו את כל זה נסכם פעולות
א'. כדאי לך (וגם לשאר הצוות) ללמוד כמה שאפשר על התפילה, (אפשר להביא מרצה/ רב, לקרוא ספרים...) כדי שאתם תתמלאו בעצמכם. ככל שהמדריך עולה- כך גם החניך.
ב'. בזמן שאתם עולים- אתם תוכלו לראות את היתרונות ואת החסרונות בתפילה בסניף אצלכם, וכך תוכלו להפוך את התפילה לחוויתית, שהחניכים ירצו להיכנס. אולי כך התפילה תיקח קצת זמן מהפעולה (כמובן, הכול בהסכמת הקומונרית ושאר הצוות)- אבל באופן כזה אתם תוכלו להשפיע עליהם לא פחות מאשר בפעולה.
ג'. תלכי לחניכות של (תתחילי עם הקרובות אלייך ביותר) ותתחילי לשחנ"ש איתן סתם ככה סתם, כדי ליצור ביניכן קשר אישי ויחסי אמון מלאים. ככה תוכלי לראות מה לא טוב להן, תעודדי אותן ותראי להן שאל אבינו שבשמים אפשר להתפלל על כל מה שהן רוצות (אפילו כדאי שתעזרי להן לחפש בסידור). כך הם ירצו להיכנס מעצמן!
ד'. התפילה בסניף היא לא כפייתית ולכן כדאי מאוד לא לכפות עליהן בכוח (כל זה מדובר במצב שהן לא מפריעות ובהסכמת הקומונרית ושאר הצוות), אבל מצד שני לעבוד על עניין התפילה כאחד הנושאים המרכזיים.
ה'. לא להתייאש!!! כל מה שתעשי לא יחזור ריקם! התפילה נמצאת אצל החניכות בלב, פשוט צריך למצוא את הדלת אל הלב של כל אחת.
ו'. תתפללי בעצמך אל הקב"ה שיעזור לך לעזור לחניכותייך, ואל תדאגי- הרי למדנו שהקב"ה הוא "שומע תפילה".

כולי תפילה שתצליחי בגל מעשייך
בהצלח"ה!!!

דורון