חניכות שלא רוצות להדריך...

שלום רב!

אני שמח מאוד שאת רוצה לדבר איתם על ההדרכה! הדרכה זוהי שליחות חשובה וקשה מאוד, ולכן כדאי ורצוי שהחבר´ה שנכנסים להדרכה יעברו הכנה רצינית ועמוקה בכדי שכשיגיע הזמן, הם יוכלו להיכנס ישר לעניינים ולהתמודד עם כל הקשיים שצפויים להם בהדרכה.

השאלה השנייה ששאלת מבחינתי היא הרבה יותר בוערת ולכן אתייחס אליה קודם. "איך גורמים לחבר´ה לרצות להיכנס להדרכה?" יש כמה נקודות שאפשר לדבר איתם עליהם:

1. שליחות פרטית.
לפעמים ילד קטן יכול להיות מאוד מתוסכל מדברים קטנים שמטרידים אותו. הבעיה הכי גדולה היא שאין לו עם מי לדבר. הוא לא ילך לחברים שלו, לא להורים ובטח שלא לצוות החינוך בבית הספר. חסר לו את האח הגדול/האחות הגדולה שישמעו אותו ויעזרו לו לקבל החלטה נכונה. את התפקיד הזה ממלאים המדריכים.

יש לי שאלה אלייך: כמה פעולות את באמת זוכרת כולל מסר והכל? אצלי התשובה תהיה לא יותר מ-8 (ואני מפרגן...!) אבל מה, בכל זאת את המדריכים שלי ואת מה שקיבלתי מהם אני בחיים לא אשכח. הם הפכו אותי לבן אדם. הם עזרו לי והיו שם בשבילי שהייתי צריך. לקחת אחראיות על ילדים ולהצליח להעביר להם ממה שיש לך להעביר (ואני מאמין שיש לך!) זו הרגשה נפלאה.

2. שליחות כללית.
עם ישראל זקוק למחנכים מלאים בערכים ואידיאלים בכדי לגדל דור מוצלח של אנשים טובים וישרים. ויותר מכל מחנך שבמידה מסוימת רחוק מהילדים ועוד יותר רחוק מעולמם. מדריכים שגדולים מהחניכים בתקופה של 2-6 שנים יכולים להבין אותם ולדבר אליהם בשפה שלהם ובכך להגיע לחניכים בצורה יותר עמוקה ובהחלט יותר קרובה וכנה. תהליך כזה של בנייה באלפי סניפים בתנועות הנוער השונות בארץ תוביל ליצירת דור חדש וטוב יותר. מה שישפיע על עם ישראל ועל כל העולם בעז"ה.

3. למדריכים יש לפעמים תחושה שהם פראיירים. הם מקריבים המון שעות מהחיים הפרטיים שלהם, לפעמים זה בא על חשבון לימודים, בגרויות וגם על הכיף שלהם וכל זה בשביל חניכים סוררים שלפעמים גורמים לך לתהות "בשביל מה אני צריך את זה?" אותם מדריכים צריכים לדעת שאולי כלפי חוץ הם באמת כאלה, רק נותנים כל היום בלי לקבל כלום (אפילו לא כסף על הבייביסיטר...) אבל האמת היא שהם מקבלים המון. הם קונים לעצמם כלים מאוד משמעותיים לחיים שלהם. הם לומדים איך לקחת אחראיות, להנהיג, לקבל החלטות חשובות. עוד דבר חשוב שמדריכים מקבלים זה מהחניכים. זה מפתיע אבל איזה משפט שחניך זורק לך, יציאה או הברקה שלו יכולה לשנות הרבה בחיים שלך. בקיצור ההרגשה החיצונית היא שאתה נותן אבל ההרגשה הפנימית היא שאתה מקבל - והמון. וזה שווה את זה...

הערה חשובה אחרונה שאני רוצה לומר לך. תדעי לך שכניסה להדרכה משפיעה על מצב רוחני של המדריך וברוב המקרים זה לטובה. וכן להפך אותם אלה שלא נכנסים להדרכה, לחלק מהם המצב הרוחני מדרדר. אז גם אם יש התלבטות לגבי מישהו מסוים אם להכניס אותו או לא- אני מציע לך לחשוב טוב האם ההדרכה יותר תקדם אותו או חס וחלילה תקלקל את החניכים. וגם אם זה לא נשמע נכון, תאמיני לי שניסיוני מלמד אותי שככה צריך לעשות במקרים מסויימים וחריגים.

לגבי השאלה הראשונה שלך, תוכלי להביא להם סיפורים על מנהיגות ועל לקיחת אחראיות. ישנם המון ספרים בכל מיני תחומים- מספרי ילדים קטנים ועד לסיפורי התנ"ך שבהם תוכלי למצוא התייחסות וקשר לנושא הזה (סיפור דוד וגלית, מלחמת שאול בעמלק, גדעון וכו´). יותר חשוב מהמקור שאת מביאה, הוא המסר שאת מעבירה להם (כל הנק´ שכתבתי למעלה). אני סומך על היצירתיות שלך שתמצאי מקורות מעניינים ומפתיעים. עוד רעיון הוא לבנות פעולה על מנהיגות. מהם התכונות הנדרשות? מה הקשיים העומדים בפני המנהיג? אל תצחקי אבל אפשר גם לעשות השוואות בין גיבורים-על (סופרמן, ספיידרמן באטמן ועוד...) ומתוכן להבין מה המשמעות של להיות גיבור. והאם בכלל הם גיבורים? האם הם מנהיגים? ומתוך פעולה זו לברר ולחזק אצל החניכות את נקודת הרצון של הנהגה והובלה של חניכי הסניף.

שיהיה לך ולמדריכים הנכנסים המון בהצלחה!

בנימין שרייבר.
bschreiber0@gmail