שאלה
בס"ד
שלום!
בעבר הייתי טיפשה ועשיתי מעשים כ"כ כ"כ לא יפים.
עכשיו אחרי שאני מצטערת עליהם מאוד הם לא עוזבים אותי אני מרגישה שעוד לא חיפרתי עליהם אני לא יודעת איך אפשר לחפר על חטא כזה...
יוצא לי לחשוב על זה הרבה ואני מרגישה ממש מגעיל
אני לא מבינה, זה פשוט לא עוזב אותי.
בבקשה אם יש לכם עיצה אני כ"כ אשמח אני מרגישה כ"כ מגעיל ולא נעים עם עצמי כול הזמן.
נעמה.
תשובה
בס"ד
שלום לך,
ראשית תודה על הפניה.
וכעת לשאלתך,
הבושה עצמה היא חלק מרכזי בכפרה, וכמו שכתוב בירמיהו(לא,י"ח):"כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך, בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי".
הבושה, היא הכרה בחומרת המעשה והיא נולדת כתוצאה מהפער בין מי שהייתי למי שאני כיום. העולה מכך הוא שככל שהבושה מתחזקת, אות וסימן הוא לכך כי התקדמת הרבה. עד כאן החלק המעודד.
אמנם, אם את מרבה להיזכר בעברך ויתר על כן הוא מפיל אותך לעצבות, זה מעיד שעוד לא השתחררת לגמרי ממה שקרה, במקום כלשהו, את עדיין שם.
במילים פשוטות, אני חושב שמה שהיה לא רק מבייש אותך, אלא גם מפחיד אותך.
אז ראשית מותר להיות גם עצובים,אם זה קורה במשך היום, יש לגרש את המחשבות מהראש ובלילה, לפני קריאת שמע על המיטה, אז לחשוב עליהם באופן יזום ולהתחרט בלב נשבר. זו העיצה לקוחה מתוך ספר "התניא" לאדמו"ר הזקן של חב"ד.
אמנם תהיי חופשיה באמת רק כאשר תביני מה גרם לאותו החטא ומתוך כך תרגישי שאת מסוגלת גם לנצח אותו.
אסביר מעט יותר:
אינני יודע במה חטאת, האם פגעת באחרים או שמא בעצמך ואולי בכלל מדובר בחטא כלפי שמים. גם לא פרטת את מהות החטא, אבל אני מרגיש שאת היום "גדולה" ויש לך יותר שליטה עצמית, אך בהכרח השלמת את השינוי המהותי הנדרש בכדי ל"גרש" את החטא מקרבך.
במילים אחרות- את מסוגלת להכות "על חטא" ולא "את החטא".
לכן הוא טורד כ"כ את מנוחתך.
הדרך הטובה ביותר היא לשתף אותנו!
ספרי לנו את אשר אירע בלי כחל ושרק ואנחנו מתחייבים שלא נשפוט אותך, אלא רק ננסה לעזור לך להבין את עצמך.
מרגע שנבין מה היו המניעים הפנימיים, ייקל עלינו לשחרר אותך מהציור ששב ועולה בראשך.
את מוזמנת לחזור אלי במייל:
eyfy156@gmail.com
בהצלחה ושב"ט
אליהו