התנתקות - לאחר הגירוש, היכן השם

תשובה: שלום וברכה.

בראשית דברי אשבח את שאלתך החשובה!!! התשובה לא קצרה אך אשתדל לעשותה מעניינת ככל שניתן.


שאלה זו נשאלה על ידי גדולי האומה פעמים רבות:
* אברהם אבינו בסדום שואל את הקב"ה: "חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?"
* משה רבנו שואל: "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה".
* ירמיהו שואל: "מדוע דרך רשעים צלחה?" ועוד

שאלתה זו של אבותינו גדולי האומה היא לא ח"ו שאלה להרגיז או לבזות את ה'. שאלה זו נובעת מאדם ישר היודע ש'צדיק וישר הוא', ואז עולה ממעמקים זעקה: מה עם חילול ה'?! מה יאמרו אחרים, עליך הקב"ה, שלא רואים שהצדק נעשה?! זוהי שאלה מתוך דאגה כנה ואמיתית לקב"ה ולעם ישראל.

יש לך שאלות פתוחות שאינן פתורות?! או כמאמר הפתגם העממי "הצדק לא צריך רק להיעשות אלא גם להראות" זוהי נטייה טבעית מצוינת, הנמצאת אצל כל אדם מוסרי, שיודע שקב"ה מוסרי. שאלות אלו כשהן נשאלות [בזהירות, בענווה וללא כל התרסה] כלפי השמים מעידות על קרבת אלוקים, אמונה, גבורה, השאיפה לתשובות כנות (ישרות) ועוד.

עצם השאלה כשהיא נשאלת בענווה בכבוד הראוי תוך ידיעת מקומנו בעולם זהו פתח הרחמים.

וכן מצינו בגדעון: "ויירא אליו, מלאך ה' ויאמר אליו: ה' עימך גיבור החיל. ויאמר אליו גדעון: בי אדוני, ויש ה' עימנו? ולמה מצאתנו כל-זאת? ואיה כל-נפלאותיו אשר סיפרו-לנו אבותינו לאמור, הלוא ממצריים העלנו ה', ועתה נטשנו ה', וייתננו בכף-מדיין?!. וייפן אליו, ה', ויאמר לך בכוחך זה, והושעת את-ישראל מכף מדיין: הלוא, שלחתיך!"

העלאת השאלה בכנות בזהירות ובענווה מגלגלת רחמי שמים ופותח את פתח הגאולה.

ספר איוב כולו עוסק בשאלה זו. איוב, איש צדיק, עשיר, בנים ובנות, עבדים וכל טוב שאפי' הקב"ה מתפאר בצדקתו "תראה את איוב, כמה צדיק הוא! אין צדיק כמוהו בכל הארץ!", עונה השטן להקב"ה בדוק אותו אם הוא 'כזה צדיק' גם כשיהיה לו רע. הקב"ה מתרצה לשטן לנסות את איוב למרות שהוא לא חטא. ואכן, השטן לא מאכזב הוא הורג את כל ילדיו, מאבד את כל נכסיו, מחליא את איוב בחולי נורא.

איוב מתלונן שייסוריו באו עליו בלא שחטא, ואילו רעיו שבאו לכתחילה בשביל לנחמו, מוכיחים אותו וטוענים כנגדו, שאי אפשר לומר אלוקים מביא על האדם ייסורים בלא שחטא. (ברור שאם קיבלת את הייסורים, זה הדבר הנכון ביותר, או, ה' העניש כי עברנו עבירות, או, דווקא כאן היה ה', עקבות בחול...כל התשובות המוכרות לנו שבדרך כלל ישר שולפים ועונים) בסוף הדברים נגלה ה' לאיוב, ואיוב נכנע מלפניו וחוזר בו מתלונתו.

אולם, בסיום המעשה מתברר, שגם הרעים לא צדקו בדבריהם כלפי איוב. ה' הודיע שהרעים לא דיברו נכונה, ועליהם להביא כפרה על עצמם.

[* ומדוע הרעים לא צדקו?! מדוע התשובות הללו לא טובות, הרי בד"כ אלו התשובות שעונים?! ומדוע הם צרכים לכפר על עצמם?!]

איוב עונה לרעים כך: מה אתם חושבים? שאני לא יודע את כל התשובות האלו? אפילו החיות יודעות לענות תשובות כמו שלכם! אבל אתם כולכם אומרים שקרים! אתם רופאי אליל! מדוע אתם מנסים להגן על הקב"ה? ואיוב מוסיף: [האם אתם מ א מ י נ י ם בתשובות שלכם? האם הייתם עונים אותם גם לה'?] ומוסיף איוב: דעו לכם, שאפילו אם הקב"ה יהרוג אותי אני לא אעזוב אותו, אבל אני אגיד לו רק אמת, וגם אם האמת הזו קשה! ודווקא ההתנהגות הזו היא שתמצא חן בעיני ה', כי ה' לא אוהב חנפנים, גם לא כאלה שמתחנפים אליו!

איוב תובע את זכותו בדין מאת הקב"ה, מתוך כמיהה אמיתית לאלוקים ומתוך בטחון בצדקתו של אלוקים 'גם הוא לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא'.

ובאמת, כשהקב"ה עונה לאיוב: הוא לא עונה לשאלתו למה הביא עליו את הייסורים, ובכל זאת איוב חוזר מתלונותיו ונכנע לאלוקים. לא בגלל שהוא איוב 'מבין' שהוא חטא, הוא לא חטא! אלא מעצם התגלות ה' אליו, נשתנתה השגתו של איוב אודות האלוקים.

לאחר ההתגלות לאיוב ה' גוער באליפז ורעיו, ודורש מהם לכפר על עוונם בתפילה וקורבן. דווקא אלו שהיו מלאי אמונה, המאמינים מצדקת הדרך האלוקית, אומר להם הקב"ה "ויאמר ה' אל אליפז התימני: חרה אפי בך ובשני רעיך, כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב!". כלומר, ה' כועס דווקא על שלושת החברים של איוב. וזאת משום שהם לא דיברו בכנות. [איוב אולי אמר דברים קשים, אבל הוא לא הסתיר ולא כיסה, הוא אמר מה שהוא הבין, גם אם הוא טעה. אבל החברים של איוב שיקרו. הם אולי אמרו אמת, אבל האמת הזו הייתה חיצונית, היא הייתה בסך הכל דקלום של סיסמאות]. ואז ה' אומר להם, שאם הם רוצים שהוא יסלח להם הם צריכים להקריב קורבן, וגם לבקש מאדם צדיק, אחד שעובד את ה' באמת, שיתפלל עליהם. [והצדיק הה הוא א י ו ב]

[* אם כן, מי צדק? החברים – הלא זה מה שקב"ה ענה?, איוב – הלא הקב"ה מעיד על צדקת טענותיו?!]

איוב דיבר מהרגש. גם הוא ידע שדרכיו של הקב"ה נשגבות, שהשכל האנושי קטן מלתפוס את האינסוף. אבל הוא ידע שהקשר עם הקב"ה אינו רק דרך השכל! הוא ביקש מהקב"ה, מאבא שבשמים – בבקשה, תסביר לי למה אני ככה סובל! לפי מה שאני מרגיש (לא לפי מה שאני יודע), לא יכול להיות שאתה משגיח על העולם!

חבריו של איוב, התיימרו כבשר ודם להבין את דרכיו של הקב"ה ולכן הסבירו לאיוב למה הוא סובל – שהוא חטא, שזה בשביל להרבות את שכרו – אבל באמת הם רק דקלמו את התשובות האלו. הראיה לכך היא שהם בכלל לא היו רגישים לסבלו של איוב! הם ראו אותו במצוקה ומיד שלפו תשובה מהשרוול. רק מי שמרגיש את הכאב – מזדהה עם השאלה, ורק אז הוא יכול להפנים באמת את התשובה!!!

[עלינו ללמוד את הדברים של חברי איוב, ולדעת שיש מי שמכוון ומנהיג את העולם הזה בצורה מושלמת.]

לא פחות מזה אנו צרכים לעבוד את ה' בכנות כאיוב, אין אנו יכולים להבין את הנהגת ה' בעולם. ולכן, תמיד יהיו לנו שאלות שצריך לשואלם מתוך כבוד, ענוה, יראה וידיעת מקומנו. להגיד: איני יודע, קשה לי, אבא בבקשה תסביר...

[העיקר לדעת שהשאלות לא מערערות את יסוד האמונה].

משל למה הדבר דומה: לאדם השותל פרח בגינה, לאחר כמה ימים התבונן האיש בגינתו וראה שהפרח גדל. אותו אדם יודע שהוא לא השקה את הגינה, השאלה העולה במוחו היא: כיצד הפרח הזה גדל בלי שמשקים אותו? זה לא הגיוני!!!. כמובן ששאלה זו לא יכולה לסתור את מראה עיניו, כמו שעצם השאלה כיצד הצמח גודל ללא השקיה קיים. יתכן ויש משהוא שמשקה את הצמח והוא אינו יודע, יתכן שהאדמה כאן רוויה ...

[* התשובה האמיתית]

כן. יש תשובה אמיתית, והיא מופיעה כמעט בסוף הספר. לאחר שהקב"ה ענה לאיוב, איוב אמר בעצמו את התשובה האמיתית. את התשובה הזו הוא לא שמע מעולם. הוא לא למד אותה מתוך התוכן של תשובת ה'. בסוף סיכם איוב ואמר: "לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך. על כן אמאס ונחמתי, על עפר ואפר". עד עכשיו רק שמעתי עליך שמועות, אבל עכשיו, כשבאת לענות לי, גיליתי אותך באמת. וכשגיליתי אותך, כשפגשתי אותך, כל השאלות שלי כבר לא מעניינות, כי אתה מנחם אותי. כי באמת יש לנו שכל, והשכל שלנו שואל שאלות. אבל אנחנו לא רק שכל, יש לנו נשמה שהיא למעלה מן השכל. ומי שעובד את ה' באמת ובכנות, וכשקשה לו הוא שופך את ליבו לפני ה' באמת. לא סיסמאות, אלא אמת פנימית, הוא יכול לזכות לדבקות. לדבקות של כל האישיות, של למעלה מהשכל. וכשהאדם מגיע לדבקות כזו, יכולות להיות לו כל השאלות שבעולם, אבל הם לא מעניינות אותו, כי ה' מנחם אותו. אני יודע שזו איננה תשובה שאפשר לשכנע איתה בוויכוח. וזה לא מטריד אותי. כי את התשובה הזו אי אפשר לקרוא, את התשובה הזו צריך לנשום.

כחלק מאותה עבודה רגשית-נשמתית, מותר לנו גם לנסות לראות האם אפשר להבין משהו מתוך הדבר הנורא הזה שקרה לנו. לא כהסבר שכלי – כי אף פעם לא נוכל להבין בשכל וברגש עד הסוף, אבל כחלק מאותה התחברות אל דרכיו של ריבונו של עולם (כמו שהרמב"ם עצמו שחיפש טעמי מצוות כתב שטעמים אלו הן קצה הקצה של הכוונה האלוקית).

[לסיכום:]

בשאלה חשובה זו עסקו כל אבות האומה.

הם שאלו את הקב"ה מתוך יושר, מתוך כאב, מתוך הצדק האמיתי שטבוע בהם, לכבוד ה'!!!. לא ח"ו מתוך התרסה, חוסר אונים יאוש וכל כיוצא בזה.

ואנו רואים שוב ושוב, שכל מי ששאל עורר רחמי שמים ופתח את פתח הגאולה.

ספר איוב מלמד אותנו שתי גישות אמוניות, הגישה האמונית אותה אנו מכירים ולומדים בכל העת, לדעת שיש מי שמכוון ומנהיג את העולם הזה בצורה מושלמת.

אך יש את הגישה שלא לומדים, הגישה הרגשית. צריך לעבוד את ה' בכנות, אין אנו יכולים להבין את הנהגת ה' בעולם. ולכן, מותר לשאול ואפילו חייבים אך צרכים לדעת כיצד לשאול מתוך כבוד, ענוה, יראה וידיעת מקומנו. להגיד: איני יודע, קשה לי, אבא בבקשה תסביר...

אנו רואים שכל המאורעות הקשים ביותר לעם ישראל הובילו אחריהם ... גם מהלך בונה. האינקוזיציה – כל ההלכה הפסוקה שלפנינו. השואה – לעליה לארץ ואולי אף לבנייתה. עוד.

וברור לנו וכבר הרחבנו את הדברים על כך שגם במהלך ההשתדלות הטבעי לא הלך כלום לאבדון – כל תפילה, כל מסירות נפש, כל צעד, כל דמעה כל הנספר נכתב ונשמח לבדרך לגאולת ישראל.

בעת כתיבת שורות אלו האנשים מגוש קטיף גורשו, בתים רבים נהרסו, שטחים רבים נמחקו אך עדיין השטח בבעלות יהודית ויהי"ר שנזכה לשוב בגאון לכל א"י כבר היום.

ויה"ר שבזכות השאלות הישרות והכנות, יתעוררו רחמי שמים ונזכה ונראה את אורו של משיח.

שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il

נ.ב. התשובה נכתבה בעקבות שיעור בשבת, נלקחה גם מתוך התשובה לשאלה 'האם ה' היה באושוויץ?'.


[קישורים נוספים של חברים מקשיבים – כדאי לעיין:]
אז בעצם כל מה שעשינו היה לחינם \ יוני לביא חברים מקשיבים?!: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=6060
ההתנתקות באמצע הביצוע והיום שאחרי: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=69780
לא נשכח לא נסלח \ חברים מקשיבים: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=6029
מכתב גלוי אל בני הנוער: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=6069
הוא עמד שם מולי \ יוני לביא חברים מקשיבים: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=6227


[קישורים נוספים – כדאי לעיין:]
אנו צרכים להתגאות ביהודים בגוש קטיף \ הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א: http://www.a7.org/news.php?id=121721
כיצד אנו באים בתביעה להקב"ה 'דור העקב' – כל כך נחותים? (מאמר נפלא): http://www.levhadvarim.com/view.php?book=04