התורה לא סומכת על האדם? - האין זה מפחית את ערכו?

שלום לכם

שאלתם שאלה מצוינת, וממש חבל שעקב העומס אי אפשר להרחיב הרבה בתשובה.

אני אולי אתן משל שיעזור לנו להבין יותר את התשובה. נניח שאני רוצה להטיס מטוס. אני אלך לנמל תעופה ואגיד להם - אני רוצה להיות טייס. הם כמובן לא יהיו מוכנים. אני אשאל אותם - אתם לא סומכים עלי? והם יענו - שבטח שהם לא סומכים עלי, שהרי אין לי שום מושג איך להטיס מטוס. הם יוסיפו ויגידו לי שאני יכול ללמוד טיסה, ואז באמת אוכל להטיס מטוס.

אז באמת, כמו שכתבתם בשאלה, התורה לא סומכת 'סתם כך' על האדם שיתמודד בכוחות עצמו עם היצר שלו. זו הרי ממש שטות לסמוך על האדם שיצליח להתמודד מבלי שהוא עבר 'קורס' בהתמודדות עם היצר - לפני שהוא למד, איך באמת הוא יכול לבחור בטוב ולהתרחק מהרע. לא רק זה, אלא העולם המודרני ממחיש לנו עד כמה אי אפשר לסמוך על האדם בזה, ודי אם נזכיר את היחס הישיר בין מתירנות מינית לפני החתונה ואחוז הגירושין והבגידות שלאחריה.

אבל, וכאן יש אבל גדול. כמו במשל, ככל שהאדם משתלם במלחמת היצר, וככל שהאדם יודע יותר להבחין בין טוב לרע, הוא יכול להתנהג בצורה קצת יותר חופשית. כמובן, שאסור לו לעשות עבירות (כמו שגם לטייס מומחה אסור לעשות פעלולים מסוכנים במטוס) אבל מרחב הפעולה שלו גדול יותר. אפשר לקחת כדוגמא את ר' שלמה קרליבך זצ"ל שהגיע למקומות הכי חשוכים והאיר אותם באור של קדושה ותורה. לכן התורה באמת סומכת על האדם, אבל רק אחרי שהוא באמת ראוי לכך שיסמכו עליו.

נקודה נוספת היא, שהרבה מסייגי התורה הם לא רק בשביל שלא נגיע למצבים קשים, אלא בגלל שעצם הדבר הוא לא טוב. עצם זה שלאדם יש מקום בנפש למישהי אחרת שאיננה אשתו, למשל, זה דבר לא טוב. התורה לא רוצה שאדם יסתכל על אשה זרה, לא רק בגלל החשש שמא הוא יחטא איתה אלא בגלל שעצם הסתכלות על אשה זרה הוא דבר לא טוב.

כמו שכתבתי, יש עוד הרבה מה להאריך בתשובה, ואם תרצו, אפשר לפנות למייל שלי אם משהו לא ברור או אם רוצים להגיב.

כל טוב

טוביה
tsbias@Actcom.co.il