שאלה
שלום רב.
אני כותבת לכם בעצב רב קשה לי מאוד לכתוב. אני לא מאמינה שאני שואלת רב אחר ולא אותו.
הרב של היישוב שלנו נפטר.
הוא ממש היה הרב של הנוער כולו! תמיד עזר תמיד תמך בסניף! ועכשיו אנחנו לבד. אנחנו לא רוצים רב אחר מהיישוב. רוצים אותו!
הוא נפטר ממחלה קשה מאוד. בקושי זזנו בלעדיו!מה עושים במצב כזה? איך מתגברים?
תשובה
שואלת יקרה שלום לך!
כמה קשה וכואב! אני מזדהה איתך ביותר, שכן גם אני איבדתי אדם אהוב ויקר לי מאוד, לפני זמן קצר. הכאב הוא עצום...
ממכתבך, נראה שאת נמצאת בשלב ראשוני של התמודדות עם הקושי. בשלב הראשון אנו עדיין לא לגמרי קולטים שהמוות אכן התרחש, וזו אחת הסיבות לכך שזה לא מרפה מאיתנו. אנו מנסים להעביר בראש תמונות של האדם שאבד, ולעבד את העובדה שאכן לא נראה אותו שוב. בשלב זה חשוב מאוד לשתף אנשים בתחושות הכאב והקושי, ובאמצעות זאת להתחיל לעכל לאט לאט את העניין. השיתוף עם אחרים גם משחרר ומאפשר לעמוד מול המציאות המרה עם יותר כוחות ועם יכולת להביט הלאה. נסי למצוא בקרבתך אנשים שנוח לך יותר לשתף אותם ברגשותיך ועשי כן.
מעבר לשיתוף, הרי שבתגובה למוות חשוב להוסיף חיים. מלאי את חייך בעשייה חיובית ובונה, אשר תאפשר לך לנתק את עצמך מהמחשבות העצובות - לימודים, חברה, פעילות התנדבותית, קריאה, או כל פעילות לפי מה שמתאים לך.בין הפעילויות שאת עושה יכולות להיות גם פעולות של הנצחת הרב הנפטר. הנצחה זו תיתן לך אולי יכולת נוספת לבטא את הקושי שלך, וכן תגרום לך לחוש שבאיזה שהוא מובן, את מעניקה המשכיות לפעולותיו הטובות של הרב בעולם הזה על ידי שאת מוסיפה טוב בעולם. פעולות חיוביות, כמו עזרה לזולת, הפצת תורה וכו´, מעבר לכך שיש בהם כדי לחבר אותך באופן חיובי לזכר הרב, הרי שיש בהם באמת בכדי להעלות את נשמתו במקום שבו הוא נמצא. חשוב גם לחזור ולהפנים את העובדה, שהכאב הוא שלנו והוא עצום וגדול מלהכיל, אך הרב עצמו נגאל מיסוריו ונמצא כעת בעולם שכולו טוב.
אני מאחלת לך ולכל הקהילה שלא תדעו עוד צער ותמצאו את הדרך להתרומם מעל המכה הקשה.
אך טוב!
שפרה
shiframish@gmail.com