שאלה
מדוע לא מחו הרבנים בקול גדול על הפגיעה בתלמיד חכם חשוב, שקראו לו רשע ועוד? למעט מספר מצומצם של רבנים שעשו כן.
הרי אנו למדים שהאסון בסיפור קמצא ובר קמצא נסב על כך שחכמים היו שם ולא מחו. האם הרבנים חוששים להשמיע קולם בשל גדולתו של מי שאמר את הדברים? חוששני שהדבר גורם לי קשיים באמונת חכמים בדורנו.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
בזוי ת"ח הוא דבר חמור ועונשו גדול, וגם השומעים בזוי ת"ח ולא מגיבים ענשם חמור. אבל אינני יודע מי יכול להודיע היום ברבים את דעתו, כל רב בקהלתו אני מעריך שהיה צריך להסביר מתי וכיצד מותר לחלוק ועל מה חולקים וכיצד חולקים, שהוא מקצוע גדול בהלכה ובהשקפה היהודית.
בין רבני הציונות הדתית שמעתי על ראשי הרבנים והישיבות שמחו על כך. ובענין הרבנים החרדיים אין לי הבנה.
מכיוון שהנושא הוא בחלקו פוליטי (בחירות לרבנות ראשית) ת"ח מנסים להתרחק ממנו, כדי לא לערב פוליטיקה והלכה. (על היחס בין דעת תורה ופוליטיקה עיין מה שכתבתי בתחומין יא).
בכל אופן לך בדרך הישר, עשה לך רב וקנה לך חבר, עלה והצלח.
חודש טוב ומבורך
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון