שאלה
שלום רב .
מעשה שהיה בעירינו, ובעוונותינו הרבים בעל בעמיו הורשע בביהמ"ש בעשיית מעשים מגונים בילדים צעירים.
בפרוס הימים הנוראים ביקש אותו האיש לקנות מקום בביהכנ"ס בו הוא רגיל להתפלל, אך הגבאים הודיעו לו כי אין לו מקום בביהכנ"ס.
שאלתי היא האם ניתן להחשיבו בחזקת חוטא מאחר שלא נדון בבית דין אלא בבימ"ש (יש להוסיף דמלבד התביעה המשפטית אף יצא עליו קול בעיר והיה מפורסם דעדיף להרחיק ממנו ילדים), ועוד דבמקרה דנן הוא הורשע במעשים מגונים שהם מגונים ומכוערים אך אינם כרוכים בעבירה לפי ההגדרתה היבישה.
ואף אם נחזיקו כחוטא האם מן הדין למנוע מיהודי שלא נקנס בנידוי הלכתי נידוי חברתי ולא לצרפו למנין(ובפרט בימים נוראים), או שהדין עם חברי הקהילה להחליט במי הם מעונינים כחבר ובמי לא. (לא ידוע לי האם הוא יש מי שמאשים אותו בפגיעה של ילדים מחברי הקהילה בביהמ"ש הוא הואשם בפגיעה בילדים מישיבה קטנה באזור)
ובאופן עקרוני האם יש חטאים שבשלם יש מקום להרחקה מהקהילה לפי חומרתם בעיני חברי הקהילה (והאם יש לחלק בין חטאים כנגד חברי הקהילה שהדעת נותנת שניתן להדיר את החוטא לבין חטאים אחרים)
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה ורגישה ויש לה הרבה מאוד צדדים. מובן שאני עונה עליה לאור הדברים שהצגת בפני, ומתוך הנחה שזו התמונה האמיתית. אם יש שינוי בתנאים וכדו' – הדברים כמובן עלולים להיות שונים.
א. במצב בו יש אוטונומיה לבתי הדין הרבניים לדון בנושאים פליליים – מובן שאנחנו צריכים לשאוף ששאלות אלה תתבררנה בפני בתי דין רבניים מאלה שזוכים לאמון הציבור בהיותם פוסקים דיני צדק ולא לפי הטיות שונות. אולם במצב בו אנו חיים היום אין להם סמכות כזו, ועל כן יש שתי אלטרנטיבות: או להימנע מבירור עבירות פליליים בכלל, או להכיר בבתי הדין של המדינה, מיסודות שונים כגון משפט המלך, ערכאות שבסוריא וכדו'. אין לי כל ספק שהדרך השניה היא הנכונה, ובפועל (גם אם ההצהרות שונות) נוהגים כך רוב מוחלט של זרמי היהדות המאמינה.
ב. לפיכך יש לראות אדם זה כמורשע במובן המספיק.
ג. לקהילה אפוא יש סמכות ואולי חובה לפעול בכלים קהילתיים כדי להביע את דחיית אותו אדם מתוכה. איני פוסק כעת שזה הדבר הנכון לעשות, כי חסרים הרבה פרטים בשאלה, אולם אם השאלה האם מותר לקהילה להכריע שהיא לא מצרפת אותו למניין, לא נותנת לו עליה וכדו', ואינה רואה בו עוד חבר הקהילה – התשובה היא בוודאי חיובית. רצוי מאוד שהכרעות כאלה תעבורנה גם את הביקורת של תלמיד חכם.
ד. מובן מאליו שהרחקות אלה הן מוכרות הלכתית רק אם הן נוהגות בשווה כלפי חוטאים שונים, ולא נעשית איפה ואיפה.
כל טוב