הורים דתיים, בת שאינה שומרת שבת

שלום וטוב.
כמי שגדלה בבית שאת מגדירה "דתי מאוד", את ודאי מבינה את צערם העמוק של הוריך, על שאינך הולכת בדרכם. אני מניח שעל רקע זה יש להבין את המצב שאת מתארת.
מבחינה הלכתית, אין ספק שיש בעיות בהתארחות הוריך אצלך בשבת. למשל, לפי שיטות מסוימות בהלכה כלים שבישלו בהם בשבת הם טרפים. כמו כן, ייתכן שהוריך חוששים לכשרות המטבח גם בהקשרים אחרים. אין כאן דין של "בישול חילוני" ח"ו, אלא חששות הלכתיים אמיתיים, שודאי תוכלי להבין.
ייתכן גם שהוריך אינם חפצים לארחך לשבת משום שהם חוששים שאת תבואי ותלכי ברכב במהלך השבת - שגם זו בעיה הלכתית לא פשוטה.
עם זאת, לכל הבעיות ההלכתיות שהזכרתי אפשר למצוא פתרונות מציאותיים - עם רצון טוב משני הצדדים (למשל, מערכת כלים נפרדת אצלך המיועדת למאכל הוריך בלבד, הקפדה על אוכל קנוי וכו' שאינו מבושל במטבח שיש לגביו ספק, נכונות שלך לשהות במשך כל השבת בבית הוריך בלי לנסוע ברכב וכו').
אך כפי שציינתי בפתח דבריי, ספק בעיניי האם הבעיה היא הלכתית. מן הסתם לשני הצדדים יש כאן משקעים לא פשוטים. הוריך ודאי ממורמרים ועצובים על הדרך שבחרת, וייתכן מאוד שאת מסרבת ללכת לקראתם משום שאת דורשת שיקבלו אותך כמו שאת, ולא ידרשו ממך הכנות מיוחדות כשהם באים להתארח וכו'. כל זה השערה גרידא, כיוון שאינני מכיר את המצב.
לדעתי, ראשית כל עליך ועל הוריך להכיר בכך שהמאבק ביניכם ירחיק ולא יקרב. לצערי, ספק האם המאבק יקרב אותך לדרכם של הוריך* וכמו כן, עליך לדעת שהוריך לא יכולים להתפשר על ההלכה ולאכול דברים שאינם כשרים רק מחמת אהבתם אליך, אשר ודאי היא עמוקה מאוד. מנקודה זו כדאי שתנסו לבנות בזהירות קשר מחודש ביניכם.