הוצאת זרע לבטלה-לבנים בלבד

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך אחי היקר!

כל כך ציער אותי לקרוא את שאלתך, לשמוע מה שעובר עליך. איזה ניסיון קשה זה, איזה סבל עד שמצליחים לעמוד בו. אבל כשמצליחים זו שמחה כל כך גדולה... רק בשביל השמחה הזו שווה לנצח את היצר, אבל הוא כל פעם יחזור וינסה להוריד אותנו שוב למטה.

נחלק את המעשים לשניים- סור מרע, ועשה טוב.

סור מרע:
תחליט שאתה מתרחק מהאינטרנט ולא נוגע בו, אני יודע שזה מחיר, ואני יודע שזה לא פשוט, אבל אתה רוצה לחיות, וכשאנחנו נופלים שוב ושוב אנחנו מרגישים חידלון, אנחנו מרגישים כאילו אנחנו לא באמת חיים, ואם אתה רוצה לחיות, לעניות דעתי אתה צריך לעשות את הצעד הזה. אתה יכול לבקש מחבר טוב שיהיה ה"חונך שלך", ואתה מתחייב לספר לו הכל, אבל תעמוד בהתחייבות שלך. כך תוכל למנוע את עצמך מלהכנס, שהרי אתה לא רוצה אח"כ לספר לו מה אתה עושה שם... וחשוב לזכור שמילה שלך היא מילה, יש לך כבוד עצמי, ואם הבטחת לספר לו, אז תספר.
בנוסף לכך, תשמור בלבך את אותו רגע שאחרי, את הרגע שבו תפשת את עצמך שוב וקלטת ששוב נפלת לשם, ושב היצד הרע הזה הצליח לעבוד עליך, תשמור את הרגע הזה, את הכאב והצער העצומים שנתונים בו, ותחרוט אותם על לוח ליבך, תזכור אותם היטב. ותדמיין לעצמך בפועל ממש, איך שבפעם הבאה שהיצר מנסה למשוך אותך לאן שהוא רוצה אתה נזכר באותו כאב חד ואתה אומר לעצמך "עד כאן, לא עוד!". כך, כשתבוא, ובעזרת ה´ שלא תבוא, לידי ניסיון תזכור היטב את אותו רגע מר ואת הצער הגדול שאחרי, ותבין בעצמך שהכי טוב, והכי כיף לך זה להשמר מהתאווה המתועבת שמנסה לכבוש אותנו בכל יום.

עשה טוב:
תשמח, תפעל, תשיר לעצמך. פשוט תחיה! אדם שהנפש שלו מלאה ופועלת, שאין לו זמנים של רִיק וחוסר, הוא מתרחק מאוד מהתאווה. ר´ מנחם מנדל מקוצק זיע"א אמר לתלמידיו שהוא רוצה שלא יהיה להם זמן לחטוא. ככה התאווה פשוט לא מתחילה. חז"ל אמרו על יוסף הצדיק שכשהוא היה בבית פוטיפר במצרים הוא כל הזמן התנהל כשהוא שר לעצמו שירים ותמיד היה עסוק, כך הנפש שלו פחות חיפשה תאוות ודברים אחרים, היא היתה שמחה ושלמה מצד עצמה, בלי צורך "לגנוב" כוחות ממקומות אחרים. תשיר לעצמך שירים של קדושה, שירים שמחים. ובמילה אחת- תִחיה! כי אדם שחי לא רוצה דברים שמזיקים לו.
תלמד תורה, תתחזק בקדושה, תגמול חסד. הרבה פעמים התאווה שלנו והרצון שלנו להוציא זרע קשור ברצון שלנו לעשות טוב לאנשים, כשהרצון הזה לא בא אל יעודו והוא נובל, הוא מופיע בצורה הזו. לכן חשוב שתהיה איכפתי לסובבים אותך ותתן להם.
תמצא לך חברים בעבודת ה´, אל תעבוד לבד. אין לנו מושג כמה פעמים ובכמה דברים החברים שלנו הרימו אותנו ועזרו לנו להתקדם ולהתרומם. אבל חשוב שהם יהיו חברים אמיתיים ושיהיה ביניכם גם דיבור של עבודת ה´. תטיילו ביחד, תשחקו ביחד תעשו הרבה דברים, אבל חשוב שתדברו על עבודת ה´. ותהיו אמיתיים, תהיו ישירים. הרי לכולנו יש תאוות, לכולנו יש חסרונות, הבושה היא אצל מי שלא מנסה לתקן אותם, לא אצל מי שיש לו אותם והוא פועל להסיר אותם ממנו. כמה וכמה מגדולי ישראל אמרו לתלמידיהם שישמרו אותם מלחטוא, והגמרא מביאה את הסיפורים שלהם עם השמות, וזה לא לשון הרע, כי לכולנו יש תאוות, ואדרבה אותם אמוראים ניסו ובסוף הצליחו לעמוד בניסיון אז הם יצאו הרבה יותר גדולים ממי שאף פעם לא התנסה בו...

ולסיום, חשוב שתדע שהרבה עברו את מה שאתה עובר, היו שהצליחו לצאת והיו גם כאלה שלא. השאלה היתה עד כמה זה היה חשוב להם. ככל שברור לאדם שהוא רוצה לצאת מהדבר הזה, כך הוא יוכל לצאת יותר בקלות.

אתה מוזמן לפנות על כל שאלה, בעיה, וגם סתם כדי שנקשיב, או לקו הטלפוני של "חברים מקשיבים" או לאתר או לאמיילים של המשיבים שמופיעים בסוף השאלה.

הצלחה רבה אחי בכל אשר תעשה ותפנה, ויהי רצון שה´ יהיה בעזרך ויוביל אותך אל הקדושה והשמחה בקרוב ממש, יחד עם כל עם ישראל.

אוהב אותך,
עדיאל