שאלה
שלום.
יש לי 2 שאלות לגבי הוצאת נשים ידי חובה בברכות:
1. אם בסעודת ליל שבת יש גבר שהתפלל תפילת ערבית בביה"כ ואשה שלא התפללה, האם אין חיוב האשה בקידוש גדול מחיוב הגבר (הגבר יצא ידי חובה בתפילה)? כלומר, האם לא עדיף שהאשה תקדש כיון שאין הגבר יכול להוציאה ידי חובה בגלל שרמת חובתו קטנה משלה?
2. כאשר יש קבוצה של אנשים שלא ישנו כל הלילה ומישהו שישן מברך ברכות השחר בקול כדי להוציא את כולם ידי חובתם, האם לא עדיף שאשה תברך "שעשני כרצונו" ותוציא את כולם מאשר שגבר יברך "שלא עשני אשה" והנשים לא תצאנה ידי חובתן בברכה זו?
תודה!
תשובה
הדס שלום רב,
יישר כוח על שאלותיך המלומדות.
1. את צודקת באופן עקרוני, אולם כבר דנו הפוסקים בשאלה זו, ולדעתם אין כל מניעה שהגבר יקדש, וכתבו בדבר שתי סברות: א. כיוון שהגבר יודע שיעשה קידוש, הרי שבתפילה הוא לא מתכוון לצאת ידי חובת קידוש (שו"ת חת"ס או"ח כא). ב. כיוון שהגבר צריך ממילא לקדש כדי לצאת ידי חובה מדרבנן שתקנו קידוש במקום סעודה, אין מניעה שיוציא בקידושו גם נשים.
על כל פנים אם מעוניינים שאישה תקדש, אין כל מניעה לעשות זאת.
2.מי שהיו ערים כל הלילה צריכים שאחר יוציא אותם בברכות: "על נטילת ידיים", "א-לוהי נשמה", "המעביר שינה" עד "הגומל חסדים טובים", ורצוי גם בברכות התורה. ברם שאר ברכות השחר כולל "שלא עשני" מברכים כרגיל, ולכן אין מקום לכך שאישה תוציא ידי חובה בברכה "שעשני כרצונו".
בברכה,
רונן לוביץ