שאלה
שלום. אני לא יודע כמה השאלה מתאימה לאתר זה, אבל ננסה. אני מדריך מהמרכז – שבט מעלות – בסניף בני עקיבא קטן ומעורב במשך חצי שנה. ממש כיף לי בהדרכה ואני חושב שאני תורם לחניכים ומקבל גם בעצמי מההדרכה, אך אני מרגיש שאני יכול לתרום הרבה יותר ושאני לא משקיע כ"כ. סה"כ אין לי כ"כ קשיים בהדרכה ואני מעביר פעולות, יושב להכין אותן לפני ויש לי קשר סבבה עם החניכים.
עכשיו בתקופת הבגרויות זה קצת טבעי ואולי אפילו מתקבל שאני אשקיע קצת פחות, אבל הבעיה שזה היה גם לפני. לא הלכתי לסמינריון בחנוכה כי עוד לא נכנסתי ואני מתכנן ללכת בכיף, אבל עד הסמינריון יש כמה חודשים טובים. איך אני יכול לשפר את ההדרכה ? תודה מראש.
תשובה
שלום.
עוד לפני התשובה עצמה, חשוב לציין שעצם הערנות והמודעות שלך לכישורי ההדרכה שלך ולאיכות שלה היא דבר מבורך כשלעצמו. חשיבה מתמדת על ההדרכה מעידה על אכפתיות אמיתית וגם מגדילה את הסיכוי שלא נפספס ושנצליח להגיע להישגים.
השאלה שלך חשובה ועוסקת בנושא שלא מרבים לדבר עליו: מדידה ותוצאות בחינוך ובהדרכה. התפיסה הרווחת אומרת שאי אפשר – או שקשה מאוד – ממש "למדוד" תוצאות כשמדובר בחינוך, ולכן חייבים לעשות מה שיכולים ואז לקרוא תהלים ולהתפלל שזה יצליח. התפיסה הזו מתייחסת לחינוך ולהדרכה כמעין "הוקוס פוקוס" ולא כתחום מקצועי שיש בו ידע שאפשר ללמוד ומיומנויות שניתן לרכוש. אני סבור שהתפיסה הזו לא ממש מדויקת ולכן ממילא לא מסייעת לנו להגיע להצלחה ולזהות אותה במידה והיא אכן מושגת. קיימים כלים בתחום החינוך שמאפשרים מדידה והערכה של הישגים וחשוב לעשות בהם שימוש כדי לקבל יותר מידע על היעילות של תהליכים חינוכיים וכך לייעל אותם. כל זה נכון באותה מידה גם לגבי המושג "השקעה". מה זה בכלל "השקעה בהדרכה"? במה זה מתבטא? איך אפשר לכמת את זה? בדרך כלל יש נטייה להתייחס להשקעה בהדרכה דרך מרכיבים כמו זמן, "רעל", צ'ופרים מרשימים ו"שאקליות". האם אלה הרכיבים החשובים של ההדרכה?
המפתח הבסיסי הוא לנסות ולהתייחס להדרכה [כתהליך] ולא כמצב. למה הכוונה? אתה מתאר איך הכל בסדר אצלך בקבוצה: אתה מתפקד, מכין פעולות ומעביר אותן, בקשר טוב עם החניכים – הכל סבבה. ועדיין, אין לך בעצם שום סרגל שאיתו אתה בודק את ההישגים שלך, ולכן אתה אולי מרגיש שאתה "צף" ולא בהכרח מגיע למשהו קונקרטי. יש לך "ג'וב", וחניכים, ופעולות, אבל לא תכנית מסודרת שאתה יכול ללכת איתה מההתחלה ועד הסוף. וכשאני כותב "אתה" אני כמובן מתייחס למדריך הממוצע, ולא אליך ספציפית.
המשמעות הראשונה של התייחסות להדרכה כתהליך מבחינתנו, היא ההגדרה של [התחלה, אמצע וסוף]. זה אומר שיש לנו זמן מוגבל וידוע מראש להגיע למטרות שלנו. שוב, יש אמירות לגבי הדרכה בסגנון "אי אפשר לראות תוצאות בהדרכה, לפעמים רואים רק אחרי הרבה שנים, וכו'. גם אם זה נכון, אם לא נתחום את הפעילות ואת השאיפות והתכניות שלנו בזמן קצוב, ממילא אנחנו עלולים להתפזר, "לקחת את הזמן" ולהיכנס למצב של אי וודאות לגבי "עד כמה בעצם הצלחנו בהדרכה". כשאנחנו תוחמים את תקופת ההדרכה בזמן אנחנו לוקחים אחריות על המשימה ומצפים מעצמנו להגיע לתוצאות מסוימות כבר במהלך ובסיום התקופה. כך אנחנו יכולים לתכנן יותר בקלות וגם לזהות תוצאות באופן יחסית ברור.
אז כמובן שלכל מדריך ומדריכה יש רקע שונה וקצב שונה וכו', אבל נשרטט כאן באופן כללי כמה שלבים עיקריים בהדרכה כתהליך:
1. [היכרות וקשר אישי עם החניכים, בניית הקבוצה]. זה נשמע בנאלי, אבל מדריכים רבים נוטים להקדיש לשלב הזה תשומת לב מועטה יחסית וישר רצים לניסיונות להשפיע ולחנך. מומלץ מאוד להשקיע זמן ומאמץ משמעותי בשלב ההיכרות, כי בו נבנית בעצם ה"תחמושת שלנו" ליצירת השפעה מקסימלית על החניכים (לפירוט בנושא זה ראו קישור בסוף התשובה).
2. [הגדרת מטרות]. כשהמדריך כבר די מכיר את החניכים (כל אחד בפני עצמו) ואת הקבוצה (וההתנהלות שלה יחד בסניף), הוא יכול לקחת את כל המידע והניסיון שיש לו, לשבת ולחשוב: מה אני מעוניין לעשות עם זה? לאן בא לי לקחת את הקבוצה הזאת – ואותי כחלק ממנה? איזה אתגר נראה לי הכי משמעותי ומעניין? וגם: מה נראה לי אפשרי לביצוע במסגרת הזמן שעומדת לפני? איזו משימה אני יכול "לסגור" בצורה טובה עד סיום תקופת ההדרכה? זו חוכמה קטנה לבחור יעדים גדולים ומפוצצים וחינוכיים נורא, ולהגיע לנקודת הסיום שלי כמדריך בלי להתחיל אפילו להגיע אליהם. החוכמה היותר גדולה היא לבחור מטרות במידה [מתאימה] – לקבוצה, לכישורים שלנו, ולמסגרת הזמן.
3. [מדדים]. כדי להצליח להגיע לסוף תקופת ההדרכה עם ידיעה לגבי "מה השגנו", חשוב לנסות ו"לגזור" מהמטרות שבחרנו "סימני דרך" שיאותתו לנו עד כמה זה הצליח. המטרות יכולות להשתנות במהלך הזמן, וגם המדדים. אבל בכל זאת חשוב להגדיר אותם כדי לדעת במה אנחנו מתמקדים כשאנחנו מכינים פעולה ומתכוננים אליה, ועל מה להסתכל כשאנחנו בוחנים את הקבוצה ואת ההתפתחות שלה.
אז מכאן אנחנו חוזרים לשאלה שלך. איך מדריך יכול בעצם לדעת אם הוא משקיע מספיק, ועד כמה הוא "מצליח" במשימת ההדרכה. כשעובדים בצורה מסודרת ומגדירים שלבים בהדרכה, אפשר להתמצא יותר בקלות ובמקום לשבור את הראש – לכוון את החשיבה והעבודה למקומות יצירתיים: למשל, עכשיו אני בשלב הגדרת המטרות. אז זו המשימה שלי כרגע, בזה אני מתרכז. המוכוונות לתוצאות גם נותנת לנו כלי שמאפשר לנו להתמקד ולדעת פחות או יותר האם ההשקעה היא במידה הנכונה, ועד כמה היא באמת לוקחת אותנו למקום הרצוי. ואז בהחלט ייתכן שנוכל לגלות שאנחנו דווקא משתלטים יפה על המשימות שבחרנו, ושאנחנו יכולים להירגע קצת ולהאט.
ולסיום: חשוב שיהיה לך כיף בהדרכה, חשוב שתרגיש בנוח עם החניכים, וזה מעולה שאתה נהנה להכין פעולות ולהעביר אותן. תמיד אפשר וחשוב להשתפר, אבל בנחת ובלי לחץ. השקעה במלוא מובן המילה היא לא רק זמן, אלא המידה שבה אתה מניע את התהליך בקבוצה שלך. אם הקבוצה שלך נעה בקצב טוב ואתה מגיע ליעדים שהצבת – מעולה! מדריך "טוב" הוא לא אחד שיושב ער בלילות ומכין צ'ופרים או שנמצא עם החניכים 24 שעות ביממה. מדריך טוב הוא כזה שעובד בצורה שיטתית, בונה את ההדרכה כתהליך ושואף להגיע ליעדים מוגדרים.
המון הצלחה!
אוהד
nuvy23@gmail.com
כמה קישורים רלוונטיים לעוד תשובות על קשר אישי ומטרות:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=153198
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=169663
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=153366