הדרך הכי טובה להכיר את עצמי

בס"ד ליקבה"ו

שלום לך,

שמחתי מאוד לראות את הרצון שלך לברר ולהתקדם. הרצון הוא השורש המרכזי והחשוב ביותר, הוא המנוע העיקרי והכמעט יחיד שלנו בחיים. כל עוד הוא חי, גם האדם חי. ולך יש את הרצון ב"ה.

בחיים לאט לאט את לומדת להכיר את עצמך. מכל מיני ארועים שאת נתקלת בהם ומגיבה בדרך מסוימת, ממסלול חייך, ובעיקר מההתפתחויות המרכזיות שבו. ההיכרות עם עצמנו, עם נפשנו העדינה והמורכבת, כמוה כהכרות עם התורה- "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". מצד אחד זה דבר אין סופי. בן אדם עם מודעות גבוהה יכול ללמוד על עצמו כל יום במשך כל חייו כמה דברים חדשים, נטיות, דקויות. אין ספור ממש. אך יחד עם זאת, ואולי דווקא בגלל זה, אין אנחנו בני חורין לא לעשות כלום. חשוב מאוד שנלמד להכיר את עצמנו, אחרת איך נוכל להתקדם בחיים? איך נוכל לתקן את המידות? לעבוד את ה´?
אני מציע לך, אם את מעוניינת, לפתוח מחברת. עטיפה יפה, קישוטים נחמדים לעין. ולהתחיל לכתוב שם. פשוט לכתוב. מהדברים הכי חיצוניים, כמו מה את אוהבת לעשות, מה את אוהבת לאכול, ועד לדברים הכי משמעותיים, כמו איך את מגיבה למצבי לחץ/עצבים/שמחה גדולה. תרשמי לעצמך. כל כמה ימים בצורה קבועה, וכמובן שכל פעם שעולה לך משהו תכתבי אותו.
כל כמה זמן תדפדפי אחורה במחברת ותסתכלי על מה שכתבת. תנסי לראות את הדברים במבט קצת צופה, לראות את הגורם שחורז את המקרים. לנסות לראות איזה מקרה הוא ממש את, ואיזה מקרה מבטא צד יחסית שולי במבנה הנפש שלך.
האם את יותר שיכלית או רגשית? האם את בנחת כל החיים או על קוצים? האם הנחת שלך הוא סוג של אדישות וקרירות שמתבטאים בעדינות, או שזו שלווה אמיתית ויפה? האם את עובדת במסודר? אם לא, אז מה קורה בדברים שאת אוהבת לעשות, גם אז את עובדת בבלאגן?
ככה לשאול את עצמך שאלות, ולכתוב את התשובות. עם הזמן את תוכלי גם לחרוז את התשובות ולראות את הקשר בין כל מיני חלקים במבנה הנפש שלך. אבל זה עניין של זמן עד שזה יקרה וגם השקעה.
כרגע, אם את רוצה וזה נשמע לך, תתחילי בקטן- מחברת פשוטה ויפה (יכול להיות שעדיף לכתוב על מחשב ואז אפשר לגבות קבצים, אחרת זה לא כיף...).

מה הקשר בין תורה לפסיכולוגיה?
הקב"ה נתן בתוכנו נשמה. הנשמה היא הגנים התורשתיים של האופי שלנו- כמבנה הנשמה כך האופי ונטיותיו.
התורה מצווה אותנו לזכך את הגוף והחומר כך שנתחבר לנשמה בצורה יותר חזקה ואמיתית.
ממילא יוצא, שבשורש הדברים אפשר להוציא מהתורה את הפסיכולוגיה הכי מדוייקת שיש. הרי מי שיצר את האדם כתב אותה...
תדעי לך שאחד הפסיכולוגים הכי גדולים שיצא לי להתקל בהם (אפשר לחשוב בכמה גבר נתקלתי...) הוא ר´ נחמן מברסלב. כמעט בכל העצות שלו, אם מסתכלים במבט פנימי יותר, ניתן למצוא עצה שקשורה למבנה הנפש. לתנועות הנפש. הוא היה פסיכולוג מדהים. או כמו שר´ נתן אמר פעם- לרב´ס יש מופתים, אבל אצל ר´ נחמן, אני המופת של ר´ נחמן. בעצם הוא אמר שר´ נחמן הצליח להוביל אותו לעבוד נכון עם הנשמה שלו. כל אחד ממנו יכול להיות המופת של התורה. רק להקשיב.
אני יכול לומר מתוך ניסיון- כשלומדים את הפסוקים בהתבוננות ובנחת, אפשר למצוא דברים רבים. בהתחלה בד"כ כדאי להעזר במישהו שכבר עושה את זה. אבל בעיקרון כל אחד יכול לשאוב את הפסיכולוגיה והחכמה האדירה הטמונה בתורה.

לגבי בעיות הזהות- לצערי לא נתת לי הרבה פרטים כך שאני לא יודע בדיוק למה את מתכוונת. אם תוכלי להרחיב טיפה אני אשמח.
בכל מקרה, התורה בהחלט מאמינה (בניגוד לגישות פסיכולוגיות אחרות) שאפשר לפתור כל בעיה. עם רצון אמיתי (אבל אמיתי באמת!), ועם הדרכה מתאימה, וכמובן כמובן עם עזרה מה´, כי אי אפשר בלעדיו פשוט אי אפשר, אז עם כל אלה אפשר לעשות ה-כ-ל.

ועכשיו לשאלה שנראה לי משום מה שהיא העיקרית מבחינתך-
זה טבעי שיהיו לאדם כל מיני מחשבות וספקות ובלבולים שיציקו לו. יש את זה לכל אחד. אלא מה, שלפעמים יש לנו נטיה לקחת את השאלות האלה קצת יותר מידי חזק, ולתת להן משמעות קצת יותר ממה שהן באמת, וכך נוצר מצב שהספקות הטבעיים כל כך נעשים למטרד קשה.
הדבר יכול לנבוע מאופי ויכול לנבוע מחינוך, בדרך כלל זה נובע או לפחות קשור לשני הגורמים. אבל זו לא הנקודה החשובה. הנקודה החשובה היא שלכל דבר יש פתרון, על פי התנאים שהזכנו למעלה. כל דבר אפשר לתקן, אחרת אז למה הוא הגיע. הרי אם ה´ לא רוצה או לא נותן שנצליח לתקן איזו בעיה אז למה לו לגרום לנו אותה? בעצם בעצם, כל בעיה שיש לנו היא לא בעיה מצד עצמה, היא בסה"כ משימה לתיקון. או אם נאמר את זה קצת אחרת- היצר הרע שלנו נוצר כדי שננצח אותו. באותה מידה גםם כל המידות הרעות שיש לנו. הכל נועד כדי שנתקן ונשלים.

ישנם כמה פרטים שהם הכי חשובים לעבודה-
את הרצון כבר הזכרנו. בלי רצון אי אפשר לעשות כלום.
חיים. בן אדם צריך לחיות. אם בן אדם מרגיש דיכאון, שדומה במידה מסויימת למוות פנימי, כמעט ואין לו סיכוי להתקדם (עכשיו מובן למה ר´ נחמן דבר הרבה על השמחה...). ויחד עם החיים באה השמחה. בן אדם ששמח באמת, מבפנים, יש לו הרבה יותר כח להתמודד.
אמונה תמידית. כשבן אדם יודע בכל מצב, תקוע לו בפינה האחורית של המוח, זאתי שמגרדים אותה רק לקראת פסח, שלא משנה מה יקרה העסק הזה יגמר בטוב, הוא חי הרבה יותר נכון. כי לא משנה איזה קושי או איזה שבר, תמיד תמיד הוא יראה את הטיפת אור הגואלת שבקצה המנהרה. זאת לא אמונה שחושבים עליה כל הזמן, זו אמונה שפשוט יודעים ומרגישים אותה. אמונה שכזאת יכולה לתת לאדם את הכוח לשרוד במשך שנים על גבי שנים של ניסיונות וקשיים.

סבלנות היא גם דבר חשוב, אבל זה כבר קשור יותר לצד המעשי- לדעת שזה תהליך. אבל היא לא הייתי שם אותה בראש הפרמידה.

בקיצור מעשי- כל דבר אפשר לשנות, אחרת הוא לא היה נוצר. העולם כולו נועד לתיקון, אחרת אין לו תכלית. ממילא, רק צריך למצוא את הדרך הנכונה, ללכת בה באמת וברצון ובשמחה, ולהתפלל לה´ שיעזור לנו בכל השלבים כולם עד להגעה למטרה הסופית- גאולת הפרט וגאולת הכלל כאחד.

בהצלחה בכל, ורק שמחה וטוב,

עדיאל,
calev72@gmail.com