האמונה, החיים ועוד

השאלות והתהיות כבדות המשקל שהעלית במכתבך, נוגעות בנקודות רגישות ועמוקות שיש אצל כל בני האדם. הכישרון שלך, שלדעתי ראוי להערכה ולהערצה, הוא היכולת לנסח בצורה כל כך ברורה, פשוטה, חריפה ונוקבת עניינים מורכבים, נסתרים ויסודיים כמו חיים ומוות, משמעות החיים, התפקיד שלנו בעולם, עצמאות וחופש בחירה, וכן הלאה.
וזו, לדעתי, נקודה חשובה מאין כמוה, שכדאי לך לשים אליה לב. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהדבר המרכזי כששואלים שאלה הוא מהי התשובה שניתנת לשאלה. אני חושב שבמובנים רבים זה נכון, כי הרי כל המטרה של השאלה היא שמישהו יענה עליה. זו בעיה שצריכים לפתור. אך מצד שני ניתן לראות דווקא את השאלה כדבר המרכזי והעיקרי.
מדוע? אני מעלה בדעתי שתי סיבות, ואולי את תוכלי למצוא סיבות נוספות. א. אם אין שאלה – אין תשובה! זו אמירה ברורה ולא מחדשת, אבל תחשבי עליה* אם לא היינו שואלים שאלות, היה חסר לנו הרבה ידע בעולם.
ב. מבחינה נפשית, מי ששואל את השאלה מבין ומפנים את התשובה יותר טוב מכל אחד אחר. זה נוגע במיוחד לשאלות עמוקות וקשות כשלך – לענות לשאלה שבאמת מפריעה ומטרידה אותנו זוהי חוויה שלימה. כששואלים שאלה מפנים מקום בתוכנו לתשובה. השבת התשובה הוא חיפוש אמיתי, לפעמים מייגע, ולכן כשמוצאים תשובה היא מקבלת משמעות הרבה יותר חזקה. בזכות המשמעות שיש לתשובה שבאמת חיפשנו, זוכרים את התשובה יותר טוב והיא מלווה אותנו גם בהמשך החיים.
ולמה הקדמתי את כל ההקדמה הזאת?? נראה לי שלשאלות שאת שואלת אין תשובות חד משמעיות, ברורות ומוסכמות על הכל. כל תשובה שאוכל לכתוב לך תתגמד בעיניי ובעינייך כשנשווה אותה לשאלות הנוקבות שאת שאלת. השאלות האלו, בתור שאלות, מלוות אותנו כל החיים, והן אלו שהופכות את החיים למעניינים ומאתגרים. אנחנו תמיד חושבים עליהן ומנסים בזכותן להעניק משמעות וטעם לחיים שאנו חיים, לקשר שלנו עם הסביבה, למעשים שלנו. בלי השאלות החיים הם חסרי תוכן וטעם. לכן היה חשוב בעיני להדגיש את המשקל הכבד שיש לשאלות, גם אם אין עכשיו תשובה ברורה, כי הן העיקר בסופו של דבר.
אני רוצה להוסיף נקודה נוספת: כשאת תחפשי בעצמך תשובות על שאלותייך, התשובות תהיינה שלך, ושלך בלבד. את תאהבי את התשובות שלך, ולא משנה מה אחרים חושבים עליהם. את תחיי על פיהן ותעמיקי את ההבנה שלך את החיים ואת משמעות החיים בזכותן, וכך גם תחיי חיים משמעותיים. כל החיים הם תנועה מתמדת משאלות לתשובות, ומשם לשאלות חדשות, מורכבות יותר, וכן הלאה. אנא חשבי על כך: זו משימה לא פשוטה בכלל, אך זו זכות וחובה לעסוק בה כל חיינו.

ועכשיו, לגוף הדברים... כאמור נגעת בתחומים רבים, בכל אחד מהם ניתן וצריך להעמיק הרבה.
אעלה רק מספר נקודות, ואת מוזמנת לבחור מה שיישר בעינייך:
• התשובה שלדעתי היא טובה ביותר, אך גם קצת מעצבנת, להרבה מהשאלות שהעלית, היא דברי חז"ל המפורסמים: "על כורחך אתה נוצר ועל כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (אבות פרק ד´ משנה כ"ט). זהו משפט פשוט, אך הוא אומר המון! אנחנו לא יכולים לענות על כל השאלות של ´למה?´, אבל במקום לעסוק בשאלות אלו, שאינן רלוונטיות, עלינו לקיים את המצוות שציוונו מי שבחר לשים אותנו בעולם, מתוך הנחה שהוא יודע מה טוב בשבילנו ומה נכון שנעשה. אגב, אני חושב שזוהי גם התחלה של "תשובה" לתהיות שלך בנוגע למוות.
• לגבי נושא האמונה: בסופו של דבר נראה לי שאמונה היא דבר שמגיע אלינו באופן טבעי מההורים, מהסביבה, מהמשפחה, מבית הספר, וכו´. אמנם אנחנו חושבים על האמונה שלנו ומבררים אותה לעומק, אך הסיבה העיקרית שאנחנו מאמינים היא כי קיבלנו אמונות מסוימות מכל הגורמים הנ"ל. זו גם המשמעות של אמונה: האמונה עונה לנו על שאלות שבלי האמונה אי אפשר לענות עליהם, בעצם. אי אפשר באמת לדעת איך נברא העולם או מה הופך את עם ישראל לעם אחד ומיוחד או איך אנחנו צריכים לבנות את החיים המעשיים שלנו. האמונה היא אקסיומה מבחינה זאת, כי היא זו שעוזרת לנו לדעת ולהבין דברים נשגבים אלו. אך אין זה אומר שקבלת האמונה על עצמנו היא שרירותית, את המפגש שלך עם הקב"ה את צריכה לחוות בעצמך (וראי דברי רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי", בתחילת המאמר הראשון (סעיפים י"ג-כ"ה). אני ממליץ לך בחום לקרוא אותו או ללמוד אותו יחד עם מישהו/מישהי.
• לסיום אוסיף, שגם אם הגישה הבסיסית שלנו היא שאנחנו לא מבינים את כל התורה והמצוות, ואנחנו מקיימים אותן בגלל שאנחנו מאמינים בקב"ה, אוהבים אותו ורוצים לציית לו, יש עדיין מקום לדבר על הסיבות של המצוות השונות, או במילים אחרות "טעמי המצוות". כאן ישנה ספרות ענפה ויפה שבה מנסים רבנים והוגים שונים במורשת היהודית להסביר בצורה הגיונית את המצוות השונות, או לפחות את רובן. לא אפרט כאן את כל מה שנכתב ונאמר על טעמי המצוות, אך דעי שמותר וצריך לחפש ולחקור בנושא זה, ומומלץ לאנשים כמוך לעסוק בזה ברצינות. בהצלחה!

זהו, עד כאן תשובתי הארוכה. אני מקווה שהחזקת מעמד, ושהבנת תוך כדי קריאה שבעצם העבודה וההשקעה רק מתחילה עכשיו...
בכל אופן, אשרייך שכבר עכשיו את מגרה את מחשבתך במחשבות מהותיות וקיומיות הנוגעות לציפור נפשנו, ואני בטוח שדרך ההסתכלות שלך על העולם תוביל אותך למקומות מדהימים.
אם משהו לא היה מובן או שאת רוצה להרחיב יותר בנושא ספציפי, אשמח אם תגיבי.

יש"י, צוות ישיבת הר עציון