דחוף!! טיסה לחו

שאלה

לכבוד הרב,

אני בשנת הפסקה מלימודי רפואה (שנה חמישית). אמורה לחזור ללימודים בסביבות חנוכה אך מתלבטת אם לחזור או אולי לעשות הסבה למקצוע אחר. במשך השנה למדתי במדרשה והדרכתי קבוצות של פרוייקט תגלית בארץ. תכננתי לטוס לטייל במזרח בקיץ אך הטיול נדחה בגלל ההתנתקות וסיבות אישיות אחרות. נשארה האופציה של לטייל בתקופת החגים (את החודשיים שאחרי החגים ולפני חזרתי (?) ללימודים אני רוצה לנצל ללימוד במדרשה).

טיילתי בחו"ל בעבר ושאלתי שני רבנים לגבי יציאה מהארץ למטרות טיול ונענתי שיש מתירים זאת, כל עוד יש כרטיס חזור.

שאלתי גם על נסיעה/שהייה בחו"ל בימים נוראים (תפילות וארוחות בבית חב"ד) ונענתי שאין הבדל מבחינה הלכתית לגבי נסיעה לחו"ל בין ימים נוראים לשאר השנה. ושאולי עדיף לדחות לאחרי ימים נוראים, בשביל העיסוק בתשובה ובגלל סגולת ארץ ישראל וכו', אך לא מבחינה הלכתית.

היה לי כרטיס טיסה לשבוע שעבר ודחיתי את הטיסה ברגע האחרון, משום שפחדתי שאולי בכל זאת יש בעיה בנסיעה/שהייה בחו"ל בימים נוראים (אולי זה עלול להתפרש כזלזול ביום הדין. למרות שברור לי שאלמד שם ואעסוק בתשובה כמו שהייתי עושה בארץ).

דחיתי את הטיסה למחר בבוקר במחשבה שכך ארוויח עוד כמה ימי אלול בארץ ואולי ארגיש שלימה יותר עם הנסיעה.

בינתיים קראתי קצת בנושא ואני לא מצליחה להבין אם ההיתר לטייל בחו"ל הוא מלכתחילה או שמא בדיעבד ומיועד לציבור שלא יכול לעמוד באיסור כזה אז מצאו סיבות להתיר (בריאות הנפש, התאווררות, ראיית נפלאות הקב"ה וכו'-שלדעתי הן סיבות טובות).

וכן לא הבנתי מה היא 'מידת חסידות'. או שאסור או שמותר? איך אני אמורה לדעת מה הקב"ה רוצה ממני כשזה תחום כ"כ אפור?

מה דיני אם אני בוחרת ללכת לפי דעות המתירים? (המקילים?) האם אני עוברת בכך עבירה?

מה ההבדל בין לצאת מהארץ לאומן לימים נוראים לבין לצאת לחו"ל אחר אם זה יעשה לי טוב מבחינה נפשית?

אני לא אתעסק בתרבות הע"ז שם. ומאמינה שאוכל לחיות שם חיים הלכתיים לכל דבר (הייתי לפני שלוש שנים וזו לא היתה בעיה).

אני נוסעת בשביל החופש, ההתבודדות, להכיר את עצמי יותר טוב, כדי להתנתק ולחשוב (עם פחות השפעות חיצוניות) על המשך לימודי, בשביל המפגש עם האנשים (ישראלים), הנופים וכו'.

אם היה לי ברור שזה אסור, לא הייתי נוסעת (במיוחד לא בימים נוראים). אך אני מבולבלת וכל הזמן קוראת דעות סותרות.

תשובה