דגים וחלב

שלום וברכה

סוגיא זו מופיע לראשונה בפירוש רבינו בחיי על התורה בפרשת משפטים. שם הוא כותב על אכילת בשר בחלב שהיא מטמטמת את הלב ומוליד גסות ותכונה רעה בנפש האדם. והוא ממשיך וכותב "וכן דעת הרופאים בתערובת דג גבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת. רבנו בחיי חי לפני כ-700 שנה בספרד והוא תלמיד הרשב"א שהוא תלמידו של הרמב"ן. ועל הרמב"ן כתב הרב חיים ויטל (תלמידו הגדול של האר"י הקדוש) שהגיע שלשלת הקבלה מפי אליהו הנביא ז"ל דרך הראב"ד ודרך תלמידי תלמידיו עד הרמב"ן ז"ל.
הרב יוסף קארו בעל השולחן ערוך כותב בספרו בית יוסף על הטור בסימן פ"ז ד"ה דגים ש"אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה." וכתב שם הרמ"א (בעל המפה על השו"ע) בספרו דרכי משה שזה טעות סופר והיה צריך לכתוב בשר ודגים במקום חלב ודגים. בעקבותיו פסקי כל הפוסקים האשכנזים ולא נהגו שום איסור במוצרי חלב עם דג.
אבל הספרדים כן קבלו ונהגו ברב המקומות איסור דגים וחלב. אמנם במקומות שונים נהגו מנהגים שונים. יש שנהגו איסור רק בחלב אבל בשאר מוצרי חלב התירו ויש מקומות שאסרו הכל ויש מקומות שנהגו היתר רק בחמאה.
ומסכם בעל ספר כף החיים להלכה ביור"ד סימן פ"ז ס"ק כ"ד. "נראה שאין כל המקומות שוים וגם לא כל הטבעים של בני אדם שוים וסכנתא חמירא מאיסורא ולכן יש להחמיר ורק בחמאה יש להכשיר" עכ"ל. אבל הבן אש חי בשנה שניה בפרשת בהעלתך ס"ק ט"ו אוסר אפילו בחמאה.