שאלה
שלום לכולם,
אני רוצה לשתף את הגולשים בדברים שראיתי בימים האחרונים בספר "דעת תבונות" של הרמח"ל, שיש בהם דברי עידוד ונחמה בעקבות הגירוש (אני רוצה רק להדגיש, שכל הבירורים השכליים אינם באים במקום תחושת הכאב הגדולה, ולא עוד אלא שראוי להפנות את השאלות הקשות ביותר לקב"ה – בתפילה. על כך אפשר לקרוא בהרחבה בקישור:
גורשתי, והם שרים "ונחלתו לא יעזוב"? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=72598)
ומכאן נחזור לעניין, וראשית, הקדמה קצרה.
בספר דעת תבונות מבאר הרמח"ל ששתי הנהגות הן שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו: 'הנהגת המשפט' ו'הנהגת היחוד'. הקב"ה קבע יעוד לעולמו. זהו יעוד אלוקי שאינו תלוי בבחירתנו, אולם ה' רצה שהוא יצא לפועל דרך הבחירה של בני האדם. הנהגת המשפט היא הנהגת השכר והעונש והיא תלויה במעשיהם של בני האדם, והנהגת היחוד קשורה ליעוד האלוקי של העולם, שאינו תלוי בבחירה האנושית. הספר כולו סובב סביב ביאור היחס בין שתי הנהגות אלו, שביסודן האלוקי אינן סותרות אלא הולכות יחד* אולם באופן שהן מתגלות בעולם הזה, יש תקופות שבהן בולטת הנהגת המשפט, ויש תקופות בהן בולטת הנהגת היחוד, וזאת בין היתר כדי 'לזרז מהלכים'. ומבואר בדבריו בפרק השביעי, שתקופת חבלי המשיח תהיה תקופה בה תבלוט הנהגת היחוד, שבתקופה זו ה' יקדם את הגאולה בקצב, שלא היה מושג לפי המעשים שלנו.
ומכאן אעתיק חלקים מדברי הרמח"ל:
...אך תגבורת הרע הוא היות הקב"ה מסתיר פניו לגמרי מעולמו, שנאמר בו "אז יקראונני ולא אענה", "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" זה יקרא הסתר הגמור, העשוי רק כדי לגלות אחר כך תיקון שלם, [והיינו כי לפי הסדר וההנהגה הזאת אין משגיחין על הזכות או החובה], אלא ההנהגה נוהגת לפי סדריה – דהיינו להניח תגבורת לרע כדי להראות אחר כך שליטת הטוב. וכל זמן, תגבורת הרע, הנה גם הטובים יצטרכו לעמוד תחת עוני הרע, לא מפני שהדין כך אלא שהשעה צריכה לכך* [כי על כל פנים, אחר כך יקבלו שכר שלם כשיחזור הטוב ויגלה וישלוט, כפי הרעה שסבלו מתחילה], כמו שכתוב "שמחנו כימות עניתנו" וגו'. אך כל זמן תגבורת הרע לא יועיל זכותם להינצל ממנו, וכענין הכתוב "לכן המשכיל בעת ההיא ידום, כי עת רעה היא". ולא עוד, אלא שבהיות מטבע הרע כל קלקול והשחתת סדר, על כן לא די שלא יועיל הזכות לצדיקים להינצל מן הרעה, אלא שאדרבה – אנשי רע יצליחו, והשעה תשחק להם, והישרים