שאל את הרב

גיל בר מצוה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 17/01/10 09:44 ב בשבט התשע

שאלה

אם כל אבא נורמלי לא יתן לבנו בגיל 13 לנהוג ברכב או לא ללכת לצבא או להחזיק נשק שזה אחריות על דברים שהם חיים ומוות בעולם הזה, מה הסברה שבגיל 13 ילד מקבל עול מצוות שזה אחריות על חיים ומוות של העולם הבא?  (אדם חייב יותר בכבוד רבו מכבוד אביו... וכו')

תשובה

שלום לך!

שמחתי מאוד על שאלתך, ניסחת אותה בצורה יפה מאוד מקווה שהדברים שכתבתי יפתחו כיוון מחשבה בעניין.
באופן עקרוני תהליך ההתפתחות של האדם מגיע בגיל 13 לשלב שבו - יש יכולת לנער - להכריע על פי שיכלו ולא על פי גחמותיו או יצריו ועל כן הנער נתבע לעמוד ברמה מוסרית של אדם בוגר.

זה גם מתוך הנחה שאכן הנער הודרך והורגל בגילאים צעירים יותר להבדיל בין טוב לרע ולבחור בטוב, אך אם יש נער שלא חינכו אותו "בן 5 למקרא בן 10 למשנה" וכו' כשיגיע לגיל 13 יקשה לו מאוד לבחור בטוב וכמובן אנו מאמינים שהקב"ה אל אמת והוא שופט כל אדם על פי יכולותיו ברחמים רבים, כמובן גם בהתחשב על פי התנאים שבהם גדל. אך אין זה סותר את עצם האמירה העקרונית שבגיל 13 אדם מוכשר להיות בוגר.

אמנם, גם התורה יודעת שילד בן 13 לא נחשב כבוגר לכל דבר. הרי גם התורה עצמה כותבת "כל יוצא צבא בישראל מגיל 20 שנה ומעלה". כך שאע"פ שהוא חייב במצוות מגיל 13 עדין לא מוכשר ללכת לצבא - אע"פ שזו שההליכה לצבא היא כמובן מצווה.

ניתן לומר שלכל הדברים שלא דורשים יכולות פיזיות מפותחות, נפשיות ורוחניות בהתאמה - לדוג' לחימה והחזקת נשק שדורשת יכולת סיבולת גופנית ובגרות נפשית ורוחנית גדולה, או נהיגה שדורשת סבלנות ויכולת ראיה של המרחב בכביש יכולת שלנער עדיין לא קיימות וכד' - האדם עדיין לא נחשב בוגר גם מבחינת התורה.

המצוות שדורשות מטבען התפתחות נוספת הנער פטור מהן לדוג' צבא, ואפילו חתונה. כלומר יש קולא מסויימת בהתייחסות לנער עד גיל 20 , בגלל חולשתו הפיזית והנפשית.

אך מצד שני רובן המוחלט של המצוות אינם תלויות בחוסן פיזי או בהתפתחות נפשית יתרה. ברור מאיליו שנער נתבע לא לגנוב. ברור מאיליו שנער נתבע לקום בבוקר להתחבר יחד עם כל האומה למלכה ע"י תפילה ותפילין, שנער נתבע להתחבר לתרבות של כל האומה ע"י לימוד תורה.
ואולי אדרבה זה לנו הסימן שהגבורה האמיתית אינה הגבורה הפיזית שאכן מגיעה בגילאי 18, 20 אלא דווקא הגבורה הנפשית של איזהו הגיבור הכובש את יצרו, וכי נער לא יכול לכבוש את יצרו? יכול ויכול כל עין רואה זאת! אז למה למנוע ממנו את גבורת החיים הטהורה הזו? למה להתייחס איליו כאל ילד קטן? אדרבה בגיל הנעורים כל הכוחות חזקים וכ"ש הכוחות של אהבה ה' והקדושה ולכן אדרבה יש לו יותר יכולת לנוע לקיום המצוות "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים".

לסיכום : בוודאי שהקב"ה מתחשב בהתפתחות של כל נער ונער בפני עצמו. אך באופן כללי נער בן 13 בוודאי מבין דברים מוסריים, בוודאי מבדיל בין טוב לרע ובוודאי מסוגל לשלוט בכוחותיו, ולכן מגיל 13 הוא נדרש להצטרף לעולם של הבוגרים, לעולמם המוסרי ולהתהלך בדרכיהם הטובות, מלבד דברים שדורשים בגרות פיזית, אך התרבות היהודית, אין זה הדבר המרכזי אלא דווקא הגבורה הרוחנית, שבה - שווים קטן וגדול.

בהצלחה בהמשך דרכך מקווה שעזרתי לפתוח קצת את אפיקי המחשבה בעניין הזה. חזק ואמץ!

חגי

כתבות נוספות