ברכה על מיץ תפוחים טבעי

בס"ד

אני מעתיק לך את דעת הרה"ג דב ליאור:
שאלה:
האם על מיץ מאה אחוז סחוט טבעי (לדוגמה: מיץ תפוזים) צריך לברך בורא פרי העץ? אם כן - עד כמה אחוזי פרי עדיין צריך לברך ’העץ’, ומכמה אחוזים ואילך יש לברך ’שהכל’?

תשובה:
בתקופת בתלמוד מוזכר שאדם שסוחט פירות מברך שהכל, אך במקום אחר כתוב שהסוחט "סילקא" (מין ירק, וסוחטו לשם שתיה) מברך בורא פרי האדמה. הרשב"א מחלק בין סוגי הפירות : פירות שמגדלים אותם לצורך סחיטה מברכים על המיץ בורא פרי העץ (בהנחה שהמיץ הינו 100% טיבעי)* אך פירות שמגדלים אותם לאכילה מברכים עליהם "שהכל". במקרה של ספק צריך לברך "שהכל".

שאלה:
בהמשך לתשובת הרב בנושא "ברכת מיץ טבעי". מה מוגדר "פירות שמגדלים לצורך סחיטה"? האם בפועל באותו פרדס, או בכלל בעולם? מה הדין בסתמא (שזה מן הסתם המקרה הנפוץ כיום, שהרי הפרדסנים מתכוונים שחלק הולך לאכילה והפחות יפה הולך לסחיטה)?

תשובה:
צריך לבדוק באותה ארץ למה מייעדים את הפירות, האם הפירות שנסחטו היו מיועדים לסחיטה או לאכילה. במידה שהפירות היו מיועדים לסחיטה (כמו תפוזים, וולנסיה ואשכוליות בארץ ישראל - שמגדלים אותם לסחיטה), מברכים עליהם בורא פרי העץ (אפילו אם סוחט ואח"כ מסנן את המיץ).

אמנם רוב העולם נוהגים לברך שהכל,

ואביא את לשונו המתומצת יפה של הרב אליעזר מלמד:

על מיצי פירות, כגון מיץ תפוזים ומיץ גזר, מברכים 'שהכל'. ואפילו אם הם טהורים ללא תערובת מים, ואפילו אם נותרו בהם חלקיקי פירות, הואיל ונשתנו כל כך, עד שממאכל הפכו למשקה, איבדו את ברכתם המקורית וקיבלו את הברכה הכללית - 'שהכל'. והפרי היחיד שלא ירד ממדרגתו לאחר שנסחט הוא הענב, שלאחר הסחיטה נתעלה למדרגת יין ותקנו לו ברכה מיוחדת - "בורא פרי הגפן" (כמבואר לעיל ז, ג).וגם כאשר המיץ יצא מהפרי באופן טבעי, כמו למשל דבש שזב מן התמרים, או מיץ שנתקבץ בתוך מלון, או חלב קוקוס, כיוון שהוא משקה - מברכים עליו 'שהכל' (שו"ע רב, ח* בא"ח פנחס ט).
עד כאן דבריו.

אם אתם זקוקים ליתר פירוט והרחבה, ניתן לפנות שנית

יישר כח על הזהריות בברכות

אליהו