בעקבות הפרשה האחרונה, ממש קשה לי. זה מה שהתורה שלנו שווה?!

שאלה מגוחכת?
יושבים להם רבנים, אנשי חינוך, מחנכים גדולים וותיקים וכבר שבוע שלם חיים
על אופטלגין וקפה שחור, כי גם להם אין כל כך מושג איך מתחילים להסביר דבר
כזה, איך מפוררים את הגוש הענק והגדול הזה שיושב לנו כמו משקולת של 100
טון לחתיכות קטנות בכדי שגם הנוער וכל התלמידים יוכלו באמת לעכל.
את אולי כתבת לנו את השאלה שלך, אבל אני מבטיח לך שאין אחד שישן טוב בשבת הזו.
לא יודע כמה יצא לך להכיר מקרוב את הרב מרדכי אלון, אבל מההיכרות שזכיתי להכיר, אני יכול להגיד לך שאם השכל שלי נבוך למול
מכתב הרבנים מצד אחד, הרי שהלב שלי פשוט חי לו בסרט משלו וממאן להאמין שדמות המופת הזו שהדליקה כל כך
הרבה נשמות, שנתנה לנו וחיממה אותנו מאורה כל כך הרבה שנים, קשורה במישרין או בעקיפין לכל חלום הבלהות הזה.
אני לא יודע מה את הולכת לעשות עם כל העניין, אבל אני מתכוון ללכת לפי העיקרון המקודש שאומר:
'שהארונות זזים, כל הג'וקים מתחילים לרוץ'.
גם אם אני נוגע בדבר ומרגיש את עצמי כתלמידו של הרב מוטי אלון, מלבד להתפלל לסיומה הטוב של הפרשה הטרגית הזו ולהוכחת
חפותו של האיש שכולנו חייבים לו כל כך הרבה, עדיין אין לי את הזכות או האפשרות לבוא וליטול צד בעניין.
הרבנים של 'תקנה' אמרו את שלהם, כולנו יודעים שמדובר באנשים רצינים שבטח
לא זקוקים לחותמת שלי במידת רצינותם, ולכן עכשיו זה הזמן לנהוג לפי
'והמשכיל בעת ההיא ידום', שזה אומר שלהבדיל מאחרים שכבר התחילו לנתח
כפסיכולוגים מומחים את פרופיל נפשו של הרב אלון, אנחנו בוחרים בשב ואל
תעשה:
לא לרוץ קדימה עם ניתוחים פלספנים בשקל, לא להיכנס לפרשנויות צהובות, אלא
רק לזעוק את זעקת הדממה הנבוכה שעוטפת את כולנו, את דממתו של ר' מנחם מנדל
מקוצק, שאמר: "שלפעמים, הזעקה הגדולה ביותר היא השתיקה".
שאלת: אז אם החשד הזה קרה לאדם גדול כל כך, אז מה באמת התורה שווה כבר?
ואני אומר לך, שזה לא קשור בכלל לתורה ולמה שהיא שווה, אלא אלינו ולאיך אנחנו תופסים את עבודת ה' שלנו.
התורה שלנו, זו ששאלת מה היא שווה, היא דבר אלוקי וכללי והיא שייכת לך לא פחות מאשר היא שייכת לרב זה או אחר.
למה אני מתכוון?
בואי נניח שאנחנו לא מדברים על רב גדול ככל שיהי'ה מהתקופה שלנו, בוא נזרום ונלך על מישהו באמת תותח על, משהו מטורף, נניח
דוד המלך עליו השלום מחבר ספר תהילים, מכובד מספיק לא?
לא ניכנס עכשיו לפרטים ולמחלוקת של חז"ל במסכת שבת דף נו. "כל האומר דוד
חטא אינו אלא טועה" אבל לצורך המשל, בואי תכנסי רגע לדמותה של נערה בדיוק
בגיל שלך רק בתקופה אחרת, בתקופה של דוד המלך:
כולם בהלם ומרגישים שהאדמה רועדת להם בין הרגליים, כל העם נבוך, חסר אונים:
"מה יגידו אזובי הקיר אם דוד מלך ישראל חשוד בחטא בת שבע?"
בשביל מה להמשיך וללמוד תורה אם זו התוצאה שלה?
בוא נסגור הכול והאחרון שיוצא מהיהדות וממיר את דתו שלא ישכח לכבות את האור ולהוריד את הכיפה.
אבל מה את רואה מהמציאות אז? שאף על פי כן, החיים המשיכו ואני אגיד לך סוד קטן?
החיים ימשיכו גם היום.
כי התורה הנצחית והאלוקית שלנו נקראת תורת חיים, כאן בארץ , בין בני האדם ואני רוצה שתקראי
ותעברי על השורות הבאות לאט לאט, במתינות ובישוב הדעת ואני מבטיח לך שתקבלי כבר
תחושה שונה לגמרי. אומרת לנו הגמרא במסכת שבת דף פח עמוד ב (הבאתי בקיצור):
"אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש
ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו?
אמר להן: לקבל תורה בא...
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה!
אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם.
אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה...
אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב
בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה?
שוב מה כתיב בה - זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם
צריכין שבות? שוב מה כתיב בה - לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב
בה - כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף
לא תגנב, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם?
מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים ח) ה' אדנינו מה אדיר שמך
וגו' ואילו תנה הודך על השמים - לא כתיב."
מה אומר להם משה רבינו?
קנאה יש בכם? לא תנאף, אתם יודעים בכלל מה זה?
זה לא סתם שלא ניתנה תורה למלאכי השרת כי הם לובשים לבן, והרבה יותר זורם עם התורה צבע אפרסק שובב
זה בגלל שמלאכים יש בשמיים והתורה שלנו ניתנה לנו בדיוק בשביל לתת לנו כלים לעבודת המידות הארצית שאנחנו נמצאים בתוכה.
מה נראה לך ואני בכוונה מתייחס באופן כללי ולאו דווקא לפרשה הספציפית
שלנו, שרב שהגיע לדרגתו הגבוהה וזכה לזכות אנשים אחרים, אז היצר הרע שלו הלך לרופא בשביל להוציא סיקים ולדפוק נפקדות?
זה ממש לא המצב, כי אם רב גדול לא היה צריך לבחור כל יום בנקודת הבחירה
שלו, בין רע לטוב, ממש כמו שאת בוחרת רק שהוא מן הסתם בוחר בדברים אחרים
שמתאימים לכוחות הנפש שלו, אז אלמלא עבודת המידות שלו, הוא כבר לא היה רשאי בכלל לגעת בתורה מהסיבה הפשוטה:
הוא כבר היה מלאך. לא בן אדם.
הבעיה במקרה של הרב מרדכי אלון מתחילה מעצם נשמתו הכללית של הרב
אלון שהייתה מזוהה וממוזגת ביחד עם העם ולכן גם ההשלכות והתגובות הקשות,
אבל מצד האמת, עדיין מדובר במקרה שצריך בירור של אדם פרטי והמושג לא אלמן
ישראל בא להגיד שאנחנו לא קמים ונופלים על רב אחד וגם לא על שני רבנים.
עוד מעט שבת מגיעה, ונגיד כולנו:
"מזמור שיר ליום השבת. טוב להודות לה'. ולזמר לשמך עליון. להגיד בבוקר
חסדך ואמונתך בלילות"
חלק מאיתנו יגידו את זה בניגון שלקוח מהיכל הנגינה, בדיוק כמו שאמרנו
כשהיינו בטישים של הרב מוטי, רק שהפעם את גם הולכת לכוון במשמעות המילים:
"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות".
הגענו לבחינה של לילה וגם הבחינה הזו לא זרה לנו לצערנו מהתקופה החשוכה
של הסתר הפנים שהיה לנו בגירוש.
אבל יש דבר אחד שכולנו זוכרים מאותה התקופה והוא התפילה ששרפה את השמיים
וניפצה שבעה רקיעים עד שחוררה אותם ככברה שאין לה הופכין:
"תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו", אלפי בני נוער ששרו ממעמקים,
מהלב הנשבר שלהם, שעליו אמר ר' מנחם מנדל, ש'אין שלם מלב שבור'.
והנה, עוד פעם רצה הקב"ה שנעבוד אותו מהבחינה הזו של ה'ואמונתך בלילות'.
לילה עכשיו ואנחנו לא יודעים כלום מלבד זה שאלוקים, תעשה שהכאב הזה שכל
כך כואב לנו ייפסק כבר!
שההסתר פנים הזה ייגמר, שהחילול ה' שנהיה כאן יהפך לזריחת אורו של המשיח.
אבל אם הקב"ה בחר בנו, אז זה אומר שמאוד מחשיבים אותנו בשמיים.
נבחרנו להבדיל מעשרת הרוגי מלכות שנעקדו על קידוש ה', לחיות על קידוש ה', שזה אומר שאת הולכת לאסוף את כל כוחות הנפש שלך ולגלות שאת בעצם חזקה הרבה יותר ממה שנדמה לך, כי הכוחות נמצאים כבר בתוכך, מחכים שתוציאי אותם החוצה בשביל שתוכלי להסביר לחניכות שלך שאין קשר בין התורה הנצחית והאלוקית שלנו, לבין זה שרב גדול ככל שיהי'ה הוא לא מלאך ועד שהאמת תצא לאור והתפילות שלנו יתקבלו שהפרשה תסתיים טוב, אנחנו צריכים להמשיך ולעבוד את הקב"ה גם מתוך החושך, מתוך אמונה תמימה שלא מחפשת תשובות לשאלות שנכון לעכשיו גם אין להם כאלו.
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם למקום, את יכולה עם הלב הנשבר שלך לכוון אותו ברגע אחד.
אל תפספסי את הזמן המסוגל הזה.
תצעקי אליו, תדברי איתו בשפה שלך, תסבירי לו שאנחנו לא יכולים יותר, שאת
לא יכולה יותר, ושידליק לנו את אש התמיד שדלקה עד עכשיו כמה שיותר מהר כי
קר שם בחוץ.
ואת תראי שבסוף, כמו כל המהלכים התמוהים שקרו לעם שלנו, בסוף גם על הפרשה הזו נגיד ונבין באמת שגם זו לטובה.

שבת שלום ושנשמע רק בשורות טובות

אבינועם
avinoam811@gmail.com