שאלה
יש לי שאלה חשובה אני מקווה שתענו לי מהר בבקשה שבוע שעבר מישהו הציע לי איזה בחור שאני כבר די מכירה ויודעת מיהו התלבטתי נורא והאמת שגם התפדחתי לסרב ואחרי יום החזרתי לו תשובה חיובית אבל לא רציתי מיד ביקשתי עוד כמה זמן כי הייתי עסוקה.. הם אמרו "סבבה" ובזרימה.. אחרי כמה ימים מישהי באה אלי בהצעה ואמרה לי שאסור לי לסרב לה, תארה לי את הבחור וזה ממש היה נשמע.. אמרו לי להודיע תשובה מהר כי הבחור "עמוס".. רצתי להסכים אבל לא ידעתי מה על הבחור הראשון. אותה אחת שהציעה לי אמרה לי שהחפץ חיים אמר שבשידוכין אפשר להגיד דברים לא נכונים (לשקר..)
עם הבחור השני יצאתי יום אחרי שסידרו לי אותו ועדיין לא אמרתי כלום לראשון יומיים אח"כ שלחתי לו הודעה שאני אהיה איתו בקשר ובנתיים אני בעיכוב, אני ממש מתביישת להגיד את האמת, ואולי אני אסתבך יותר אם אגיד את האמת ואפגע יותר ואני לא יודעת אם אני יכולה לשקר..
אני לא יודעת אם זה בסדר מה שעשיתי, אם בעניינים האלה צריך לחשוב קודם על עצמך או בגלל שלא נעים לעשות דברים שאתה לא בדיוק רוצה.. זהו. יש לי נקיפות מצפון.. ומרגיש לי לא טוב עם הסיפור. דעתכם.. תודה! חג שמח אני מקווה שהיה ברור.
תשובה
שלום וברכה,
בדרך כלל צריך לדבוק באמת, וגם אם זה קשה ולא נעים, בסופו של דבר זה משתלם. אמנם, לפעמים צריך לשקר, או לעשות דברים אחרים לא נעימים בשביל להימנע מפגיעה באחר וצריך לבחון כל מקרה לגופו. במקרה שלך מדובר על פגישה לצורך קשר לחיים. ברור שקשר כזה צריך להיות מבוסס על כנות גמורה משני הצדדים, ואין סיבה להיפגש אם את כבר מכירה אותו ובטוחה שאת לא מעונינת בו. נראה לי שגם הוא יעדיף כך, במקום שתיפגשי איתו רק כדי לא לפגוע בו.
יכול להיות שכדאי להיפגש איתו פעם אחת ואז לומר שאת לא מעונינת כדי שהוא ייפגע פחות, אבל כמו שאמרתי מקודם – לדעתי גם הוא יעדיף שתגידי לו מייד מה את חושבת, במקום ליצור אשליות לא נכונות (למרות שכבר הסכמת בטלפון).
בד"כ אם מתחייבים למשהו – צריך לבצע אותו, אבל במקרה הזה הפגישה תהיה בזבוז זמן וכוחות נפש עבור שניכם.
אם בעתיד יהיה לך מקרה דומה, תגידי שאת רוצה לשקול את ההצעה, במקום להסכים מיד. צריך לפעול מתוך ההרגשה האמיתית ולא מתוך פחד לסרב. ברור שעדיף לא לפגוע באנשים, אבל בעניינים כאלה – עדיף לחתוך מיד (כמובן שזה רק כשאת בטוחה שאת לא מעונינת. אם את לא יודעת – תנסי, ואם תגיעי להחלטה שלא – תגידי לו, בלי לדחות את זה סתם).
בהצלחה,
רפי, צוות ישיבת הר-עציון