בחירה חופשית ותפקיד האדם בעולם

בס"ד

שלום לך,
תודה רבה. ב"ה אצלנו מעולה. משתדלים להתקדם ולהתעלות.
הרשי לי להתנצל על העיכוב הרב בתשובה.

הדיון בכיתה נשמע מעניין מאד..
טוב שיש דיונים כאלה. הם עוזרים לפתוח את המחשבה, וגם מראים לנו כמה דברים חשובים קיימים בעולם שלנו, בעלי ערך וחשיבות, שחשוב לתת עליהם את הדעת.
אז ישר כח גדול מגיע לך שאינך משאירה את הדברים מאחורייך, אלא שואלת, ומבררת אותם עד תומם.

יש גם אמת רבה בדברי המורה שלך.
צריך לדעת שעם הזמן מצליחים לעכל את הדברים.
כמו שתינוק למשל אינו מסוגל לאכול מאכלים כבדים כשהוא קטן, כי העיכול שלו עדיין חלש, וכשהאדם מתגבר הוא יכול לאכול מאכלים יותק קשים לפירוק וגם פחות סטריליים מתינוק- כך גם בעולם המחשבה.
לפעמים כנפגשים עם ידיעה חדשה- היא גורמת לבלבול ואינה מובנת כלל, אך עם הזמן הדברים מתיישבים ומצליחים להבין את המושגים טוב יותר, ולעכל את הידיעה בצורה יותר ברורה.
אולם, כמובן שאנחנו מצידנו צריכים להבין כמה שידינו משגת.

אז בע"ה ננסה לברר את הדברים. כי גם פעולת הלעיסה עוזרת לעיכול טוב יותר.


לכל דבר בעולם ישנה מטרה. מטרה לשמה העמידו הקב"ה בעולמו.
כשהבימאי והמפיק מתכננים סרט, להבדיל, הם חושבים על הפרטים. לכל פרט יש את התפקיד שלו, אם מרכזי ואם פחות מרכזי, ולכולם יש חשיבות.
כל שחקן צריך לדעת את תפקידו, מה הוא צריך לומר ולעשות, היכן יהיה עליו לעמוד וכו´. גם התפאורה חשובה, יש לבחור תפאורה מתאימה, עד לפרטי הפרטים- ולכל דבר יש חשיבות, והוא מתוכנן מראש.

כך גם מהנדס המתכנן בית- כל דבר צריך להיות במקומו. עמודי התמיכה, החדרים צריכים להיות בנויים בצורה נוחה וטובה, החומרים מוכרחים להיות מתאימים לסוג הבניין וכו´.
גם משפחה שבונה בית ומחליטה כיצד לעצב את ביתה- חושבת על כל פרט- היכן יהיה המטבח, ואיפה יוקם הסלון. חדרי השינה וחדר הכביסה ובתי השימוש... ולאחר מכן היכן יוצבו הארונות והספות- ובאילו עיצובים... עסק מאד מורכב הדורש תכנון. ולבסוף- לכל פרט יש את התפקיד שלו בבית.

ואם כך הדבר אצלנו- קל וחומר אצל רבש"ע.
אנחנו יכולים לדעת בודאות שיש תכלית לכל דבר, ולכל בריאה ובריאה בעולם- תפקידה שלה. אך לדעת מהו התפקיד של כל דבר איננו יכולים לדעת בוודאות.
גם את תפקידנו שלנו אנחנו לא תמיד יכולים לשער ולדעת. בכדי לעמוד על שליחותנו האמיתית או לפחות לנסות לכוון אליה- אנחנו צריכים יגיעה רבה. ונפרט על כך בע"ה בהמשך.

הרב קוק זצ"ל מבאר בספר ´עולת ראי"ה´ חלק ב´, בסוף הוידוי של תפילת יום כיפור את הדברים.
"אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי.
[לפני שנוצרתי, כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, ודאי לא היה דבר בעולם שהיה צריך לי. כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר] (כלומר- אם הייתי נצרך בעולם, אם הייתה לי שליחות- הייתי צריך להברא)[, וכיון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות, שלא הייתי כדאי עד אז להבראות, ולא היה בי צורך כי אם לעת כזאת שנבראתי, מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות.
ואילו הייתי מיחד מעשי אל תכלית בריאתי הנני עכשיו כדאי] (אם הייתי ממלא שליחותי כראוי- הייתה בריאתי כדאית והייתה הצדקה לקיומי)[, אבל כיון שאין מעשי מכוונים לטוב התכלית הרי לא הגעתי אל תכלית בריאתי ואיני עדיין כדאי, כמו קודם לכן.] "

הרב זצ"ל מדבר כאן על השליחות, התכלית שיש לכל אדם שנטע אותו הקב"ה בעולמו. יש לו מטרה ויש לו ייעוד אותו הוא צריך למלא.
השאלה היא האם אנחנו ממלאים את השליחות שלנו כראוי. וזה דבר שנתון לבחירתנו ולהחלטתנו.


הרב סולובייצ´יק אף הוא כותב (כמדומני בספר ימי זכרון, מאמר על השליחות):
"האדם נברא בתור שליח...
את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת, ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם.
ההשגחה יודעת היכן וכיצד, יכול הפרט-היחיד, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו. באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו.
בורא העולם פועל בהתאם להלכה ,כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד,שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות ,שאי אפשר לקיימה, והיא מחוסרת כל ערך,מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח.
משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחות."


אם כן- כל אדם נברא לשם שליחות. והחשוב לזכור הוא שיש שליחות כללית ויש שליחות פרטית לכל אדם.
השליחות הכללית של כל אדם- היא להיות עובד ד´ תמים (שלם) ואמיתי. להאמין באמונה שלמה בקב"ה, לשמור ולקיים תורתו ומצוותיו. להיות אנשים גדולים, קדושים וטהורים- חלק אלוק ממעל. חלק מעם ישראל, עם קדוש.
אך ישנה גם שליחות פרטית- כל אחד ועניינו.
יש מי שמקפיד מאד על כשרות, יש המקפידה בצורה מיוחדת על הפרשת חלה או הדלקת נרות. יש מי שנוהג לחייך לחבריו ולהאיר פנים ויש מי שגומל חסד עם חבריו באופן לא רגיל.
כל אחד עם אישיותו, עם תכונותיו וכשרונותיו- שחננו בהם ד´ יתברך.

על פי האהבה לדבר מסויים, ההתמסרות אליו והכשרון לאותו הדבר לרוב יכול האדם לדעת מהי שליחותו שלו. אך צריך לדעת שזו משימה לא קלה כל כך. צריכים אנחנו להכיר את עצמנו טוב טוב.


כשבריאה מסיימת את שליחותה- חוזרת הנשמה אל מקומה ומקורה- תחת כסא הכבוד.
אך אנחנו איננו יודעים כל כך מהי שליחותו של כל אדם, וגם אם כן, אין לדעת לעולם מתי נגמרת שליחותו. יכול להיות שאף על פי שעשה מעשים גדולים וחשובים- טרם סיים את תפקידו.
אלו לא חשבונות שצריכים אנחנו לעסוק בהם..
המטרה שלנו היא לעבוד את הקב"ה בצורה הכי טובה שאנו יכולים- בגבורה, בזריזות, ביראה ואהבה ובשמחה...!

האם יש יכולת בחירה בדבר?
אז קודם כל- הבחירה החפשית אומרת ששום מעשה שלנו אינו כפוי ומוכרח. אף גורם חיצוני לא מחליט איזה מעשה נעשה, אלא הכל מתוך בחירתנו החפשית.
אם לא כך- לא היינו יכולים לומר ´מעשה טוב´ ו´מעשה רע´, כי הוא לא מתוך בחירה שלנו ואין בו צד מוסרי. מלבד זאת- לא היה שייך להעניש על מעשים רעים ולתת שכר על מעשים טובים, כי לא אנחנו עשינו אותם. היינו כפויים ומוכרחים לעשותם.
זו סוגייה ארוכה, שהאריכו בה רבים מהראשונים והאחרונים.

בכל דבר שאנו עושים, כל פעולה- הקב"ה מסובב וגורם אותה, הוא המנהל את כל העולם. אולם בכל זאת יש לנו בחירה בדברים.
אם האדם יחליט חלילה לשים קץ לחייו בטרם עת תהיה זו בחירתו שלו, ויהיה זה מעשה חמור מאד. יכול להיות שמצידנו לא סיים את שליחותו.
אך מצד ההנהגה האלוקית- כך היה צריך להיות. רבנו הרב צבי-יהודה זצ"ל היה נוהג לומר- ´הבדיעבד שלנו הוא הלכתחילה של הקב"ה´.
לכן מבחינתנו- אין הדבר תלוי אלא בנו..! אנחנו הבוחרים כיצד לנהוג ואיך לפעול. תמיד יכולים אנו להוסיף, להתאמץ יותר, להתגבר ולהתמלא כחות. לא להישחק ולהזדקן אלא להתמלא בכחות רעננים וצעירים, חזקים ומשומנים היטב.
גם בשליחות הכללית שלנו, וגם בשליחות הפרטית.

מקווה שקיבלת מענה..
תמיד נשמח לשמוע אם אם משהו לא מובן וכמובן גם שאלות נוספות...

ניר
nirka10@gmail.com