שאלה
תהליך הגאולה לשיטת הציונות הדתית, לאור נסיגת צה"ל ופינוי היישובים היהודיים מחבל עזה.
כבוד הרבנים, שלום וברכה!
שמי מיכאל, ואני משתייך לציבור חסידי חב"ד. אני כותב זאת כדי שנקודת-הראות ממנה א נ י מגיע תהי` ברורה מחד, ומאידך ברצוני להדגיש שאינני בא ואינני מתיימר לייצג אף לא אחד מחסידות זו, ובטח לא את הכלל. אין רצוני בכך, ואף אין לי סמכות לכך גם אם הייתי רוצה.
אתחיל בעניין. כפי הידוע, בכל דבר שיש מחלוקת בגמרא, או מדרשים וכד` - כאשר נפסק להלכה כאחת הדיעות א"א יותר להביא את הדיעה הנוגדת להלכה. כמו-כן באם יש מדרש הסותר הלכה פסוקה, הוא מייד הופך לבלתי-רלבנטי בכל הנוגע לקביעת המציאות.
בנושא הגאולה ישנו רק ספר אחד ויחיד שפוסק הלכה חד-משמעית בנושא, והוא "היד-החזקה" להרמב"מ, בהלכות מלכים ומלחמותיהם.
ידוע ומפורסם שהחוג אליו כבודם משתייכים סוברים שהקמת המדינה הציונית בארץ-ישראל היא סימן לתחילתה של גאולת עם-ישראל מגלותו המרה בת אלפי השנים. למען חידוד הרעיון - כשיהודי התפלל בספרד הנוצרית, בפרעות של בוגדאן חמעלניצקי ימח שמו ונימח זכורו מלהזכירו, או בגטו ווארשא את המילים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" - הכוונה היתה, לשיטה זו, שתחילת "שיבת ה` לציון ברחמים", תחילתו של תהליך זה מתבטא בהקמת המדינה
(או אף קודם לכן, בעליות שקודם-לכן, כפי שכתב הגאון ראי"ה קוק ע"ה, מספר "חזון-הגאולה": "אתחלתא-דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, אך מאז התחיל "הקץ המגולה" להיגלות, מעת אשר הרי-ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם-ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו..")
אם-כן, מסקנתי מדברים אלה, שחזרת שלטון-יהודי בחבלי ארצינו הקדושה, מסמנים לשיטתכם שלבים בגאולה.
בשחרור חבלי ארץ-אבותינו, יהודה שומרון וחבל עזה בשנת תשכ"ז, כשאבינו-מלכנו בניסי ניסים החזיר לנו במתנה דרך מלחמת ששת-הימים, שמחו בכך (כמעט) כל אחינו בית ישראל, לרבות שומרי התורה והמצווה. (למעט קבוצות קטנות יחסית.) חלק מהם, הציונות-הדתית ראתה בכך שלב נוסף המתקדם בתהליך הגאולי שלשיטתם עובר על עם-ישראל.
וכך אמר בנו של הרב קוק הזקן, הרצי"ה קוק ע"ה לאחר ששת-הימים, מתוך הספר "להלכות ציבור":
"התהליך הנפלא של רבון העולמים והדורות, בהתעלות שובנו הביתה, בסדר שְנָתֵנוּ של תושיית כוחנו הוא להתקדמות התבססות והתחזקו
תשובה
למיכאל שלום רב. ראשית ברצוני לציין בהערכה כי למרות היותך משתייך לתפיסת עולם שונה מזו שאליה אתה מפנה את מכתבך מכתבך כתוב בהערכה ולא בהתרסה ועל כך ישר כחך.
נקודת המוצא של שאלתך היא שאין אחר פסיקת ההלכה אפשרות לפסוק אחרת. נושא זה הוא ארוך ואנסה לתמצת אותו בכמה משפטים. יודעים אנו כי איו אמוראים יכולים לחלוק על תנאים וכן אין ראשונים יכולים לחלוק על אמוראים. מהיכן מקור הסמכות של הראשונים ביחס לדורות האחרונים שאין האחרונים יכולים לחלוק עליהם? מדוע בין האצמוראים אנו יכולים למצוא מחלוקות אף שבין ראשוני האמוראים לאחרוני האמוראים פער דורות גדול יותר מאשר בין האמוראים לראשונים? התשובה היא קבלת הדורות. כיון שכך קבלו עליהם הדורות דבר זה נקבע להלכה. כידוע התקבל השו"ע להלכה אולם נוכל לראות מקומות רבים בהם האחרונים אינם מקבלים את פסק השולחן ערוך ואנו מקבלים את דברי האחרונים ולא את פסק השו"ע. דברי הרמב"ם ללא ספק הם משמשים כבסיס רחב מאוד לפסיקת ההלכה והשו"ע ברוב המקרים מקבל את דעת הרמב"ם אולם ישנם מקומות בהם לא קבל ר"
י קארו את דעת הרמב"ם ולא פסק הלכה כמותו.
גם הרמב"ם באגרותיו כותב ביחס להתרחשות הדברים בזמן הגאולה ואלו הדברים לא נדע איך יהיו עד אשר יהיו.
לענין המושג אתחלתא דגאולה כדאי מאוד ללמוד היטב את הסוגיה במסכת מגילה י"ט שם דנה הגמרא בסדר הברכות של שמונה עשרה. ראוי לתת תשומת לב מיוחדת לסדר המאורעות אותם מתארים חז"ל בהתפתחות הגאולה. היוצא מהסוגיה שם שאחתלתא דגאולה קודמת לברכת השנים ולקיבוץ גליות ובודאי שקודמת לעקירת הרשעה ולבנין ירושלים. כדאי מאוד ללמוד גם את הספר קול התור של ר' הלל משקולוב. וכן את הספר אם הבנים שמחה. דומני כי אם תלמד מקורות אלו תראה בראיה קצת שונה את מהלכי הדורות האחרונים.
ביחס למה שעברנו בתקופה האחרונה ארוכים הם הדברים שציטטת מדברי הרצי"ה זצ"ל אולם אומר לך דברים שהיה אומר וחוזר בכל פעם אין התהליכים פשוטים וחלקים. כמו איךלת השחר נגלה ונכסה כך דרכה של גאולה. שגורההיתה בפיו המילה סיבוכים שמשמעותה היא אין הדברים מתפתחים בצורה ברורה וחלקה אלא הם באים מתוך סיבוכים. צא ולמד כיצד היתה גאולתם של ישראל ממצרים האם היא היתה פשוטה וחלקה?
בברכה.
התשובה התקבלה מהרב אביגדור שילה