שאלה
אני מבית דתי ואני דתיה. ההורים שלי מאמינים מאוד ונתנו לי חינוך טוב מאוד בקשר לדת הם לא רק לימדו אותי את ההלכה נטו אלא גם הראו לי את היופי שבדת וכו'... השאלה שלי היא כזאת אני באמת אוהבת את הדת וחושבת שזה שדבר מ-ד-ה-י-ם אבל... יש לי רגעים שאני חושבת לעצמי למה שיהיה אלוהים וכל מיני שאלות שעוסקות באלוהים ויש רגעים שאני אומרת לעצמי ברור שיש אלוהים שאני מאמינה מאוד (למשל בהרקדות ואירועים כאלה או כשאני שרה או בעוד כל מיני מקרים).
אני ממש לא יודעת מה לעשות אני מבולבלת ולפעמים אני מרגישה צבועה שאני מקיימת הכל מתוך הרגל או מתוך פחד לא לעשות אותם אני לא יודעת אם להמשיך להתקדם מבחינה של מצוות וכאלה או שלפני לבסס את האמונה שלי או שפשוט להתקדם בשתיהם יחד.
ואם כן איך אני יכולה לבסס את האמונה??
אני ממש משתעגת כבר.... אני מקווה שכבוד הרב יוכל לעזור לי בהקדם האפשרי...
תודה מראש
תשובה
שלום רב:
רצוי שתקפידי יותר על תפילות קבועות לפחות פעם ביום וכן חשוב להשתתף במסגרת של שיעור תורני לפחות פעם בשבוע.
מומלץ מאוד לומר כול יום 3 פרקי תהילים מתוך הבנה וכוונה.
אין לי ספק שככל שתתני משקל יותר רב לעניינים אלו ובכלל לקיום המצוות מצבך הרוחני ישתנה בהתאם.
מיכאל ברום.