אלוקים העניק לי את היכולת לרקוד

שלום לך יקרה,

ראשית, תודה על התודה! זה מאוד מחזק לדעת שאנחנו מצליחים לעזור ברוך ה´(:

שמחתי לקרוא שאת מודעת לעצמך ושקיבלת מתנה גדולה כל כך ששמה- ריקוד.
ריקוד, הוא ביטוי פנימי מאד של הנשמה ושל רגש עוצמתי במיוחד.
ריקוד הוא היכולת להוציא מתוכך, מתוך הפנימיות שלך דברים נשגבים ועליונים.
מן הסתם גם את מרגישה, כשאת רוקדת, שאת מבטאת דברים פנימיים שבך,
שאת מצליחה לתת ביטוי לכל הגוונים שבנפש שלך,
שיש לך יכולת לפרוץ החוצה מתוך הנקודות העדינות והרגישות ביותר שבאישיותך.
זו באמת מתנה נפלאה. וכמו שכתבת, מתנה כזאת באמת נותנת הרבה כוח.

כתבת שבזמן האחרון התקרבת מאוד. את מבינה את העניין שלרקוד בפני בנים זה לא צנוע ואת יודעת בתוך תוכך שמבחינת ההלכה זה לא טוב וביקשת חיזוקים ודרכים להתמודד עם העניין.
אז קודם כל- אשרייך וכל הכבוד לך על היכולת להיות אמיתית עם עצמך והרצון להגיע להבנה אמיתי ושלמה של העניין. אני מעריכה אותך מאוד על כך.

לפני שאתחיל לענות, חשוב לי להקדים ולומר-
הקב"ה לא הביא לנו סתם כשרונות בלי שתהיה לנו יכולת לנצל אותם. לא יכול להיות שה´ ברא משהו בעולם סתם, בלי מטרה. כל אדם בעולם נולד עם כישרון מסויים, ולא יתכן שהקב"ה הביא לו את הכישרון הזה בלי שתהיה לו יכולת להוציא אותו אל הפועל.
כמו שכתבת יפה- "זה מה שנותן לי להרגיש מיוחדת", וזה נכון, זו הייחודיות שלך, זה מה שהקב"ה נתן לך, ואין ספק שאת צריכה להשתמש במתנה הזאת ולהוציא אותה מהכוח אל הפועל.
נכון, לא תמיד הדרך בה לנו נראה שניתן להוציא כישרון מסויים אל הפועל היא הדרך הנכונה, ועל כך בע"ה נדבר בהמשך. העיקרון הוא ש[אם יש בך כישרון, יש לך גם יכולת לממש אותו].


כתבתי קודם שריקוד הוא ביטוי פנימי של הנשמה, לריקוד יש כוח ויכולת לחבר בין אנשים, לעורר רגשות נפלאים של קרבה ואחווה. וריקוד של אישה, שנובע ממקום עמוק יותר בנפש, הוא גם עוצמתי יותר, ובעל כוחות גדולים הרבה יותר.

כל דבר בעל כוחות ניתן לנצל לחיוב ולשלילה, לבניה או ח"ו להרס. וככל שהכוחות גדולים ועוצמתיים יותר, כך גם יש להם יכולת בניה או הרס משמעותית יותר.
ניתן להדגים זאת באמצעות יצר העריות. כאשר הוא מופנה לחיוב, הוא מנוצל לבניה עצומה ומשמעותית מאין כמוה- הקמת בתים חדשים, המשך שרשרת הדורות של עם ישראל.
אך כאשר הוא מופנה לשלילה, נוצרים קילקולים רבים וחמורים של הרס התא המשפחתי, בגידות ומעשים נוראיים.

כשאת רוקדת בפני בנות זה ניצול מצויין של המתנה שבך. על ידי הריקוד יש לך כוח לרומם אותן, ליצור רגשות נפלאים של חיבור ואהבה ולהצליח להגיע לדבקות בקב"ה ממש!
תחשבי מה עושה לך ריקוד טהור ופנימי, שנוגע בך עמוק בלב-
אילו תחושות עמוקות ורגישות הוא מוציא ממך,
איזו יכולת המראה והתעלות הוא גורם לך,
איזו תחושה של חיבור ואחווה יש לך כשאת רוקדת-
ותביני מה גדול הכוח שלך כשאת רוקדת לפני בנות.

כשהריקוד הוא בפני בנים, זה כבר סיפור אחר, תחושת החיבור והרגשות שמתעוררים רק מזיקה, ונוצרים קילקולים רבים והרס חמור ח"ו.

למה? מה באמת ההבדל בין בן שרואה בת שרוקדת לבין בת שרואה בת אחרת שרוקדת?
לאיש (בשונה מהאישה) יש רצון חזק יותר לחיבור גשמי- פיזי עם האישה, ולכן כאשר האיש רואה אישה שרוקדת, הוא נמשך לחשוב על אותה אישה.
כל אותן מחשבות שבין איש לאישה, שמורות אך ורק לקשר האמיתי והממשי ביותר- הקשר בין איש לאישתו, כל מחשבה שמתעוררת מחוץ לקשר הזה, היא מחשבה פסולה ואסורה שגורמת לתחושת חיבור בעייתית מאוד.

כאשר הריקוד הוא בפני בנות, תחושת החיבור היא בין הבנות, וודאי שהיא חיובית וגורמת הרבה טוב.
אך כאשר הריקוד הוא בפני בנים, תחושת החיבור היא כבר ´לא במקום´. על ידי הריקוד נגרמת קרבת יתר בינך לבינם, כאשר בעצם, הקרבה הזו אסורה.

ריקוד בפני בנים הוא בעצם ניצול לא נכון ושימוש לרעה במתנה הגדולה שנתן לך הקב"ה.
אז איך יתכן שהקב"ה, שרוצה כל כך להיטיב לבריותיו, יאפשר לך להזיק עם המתנה הגדולה שקיבלת ממנו...?

אני לא בטוחה שאנחנו, כבנות, יכולות להבין עד הסוף מה הריקוד שלנו גורם לבנים. אבל אנחנו יכולות ´לסמוך´ על הקב"ה, שברא אותנו ויודע בדיוק מי אנחנו, שנתן חכמה ובינה בלב חכמים לקבוע הלכות והגבלות ברורות בנושא.

אפשר להמשיל את ההגבלות האלו לעולם הריקוד. אני מאמינה שרקדנית שמופיעה לפני קהל לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה...
הרי המורה שלה תנזוף בה קשות אם היא תראה אותה עושה תנועה לא נכונה או לא שלמה, ואם היא לא תעשה תרגילי חימום לפני ואחרי, אז בכלל- הגוף שלה יעשה שביתה לכמה ימים... יש כללים ברורים איך לרקוד ואיך להתאים את התנועות למנגינה, ומי שלא שומר על הכללים, לא יוכל להיות רקדן מקצועי.

וזה בדיוק אותו עיקרון כשמדובר בהלכות. הקב"ה אמר שאסור לרקוד בפני בנים, אלו הכללים. ומי שלא שומרת עליהם, פוגמת בכישרון שיש לה, מועלת במתנה הגדולה שהקב"ה הביא לה וגורמת הרס רוחני לאלו שיראו אותה וגם לה עצמה, בכך שהיא ´מבזבזת´ את הכשרון שלה ליצירת חיבור עם מישהו שאינו בעלה.

ועכשיו את בטח שואלת, ובצדק, אז איך אני אנצל את הכישרון שלי במלואו?
כתבת שבסביבה שלך זה לא אפשרי להופיע בפני דתיות. הייתי מאוד שמחה אם היית כותבת למה. יש היום פריחה מאוד גדולה של ערבי נשים והופעות בפני נשים בלבד כמעט בכל הארץ. את יכולה ליצור לעצמך תוכנית מיוחדת, שמשלבת (למשל) ריקוד אומנותי עם סיפורים, או ריקוד בשילוב הקהל.
גם אם בעיר שלך לא יהיה לזה ביקוש, תוכלי לנסות ביישובים דתיים, באולפנות (אצלנו באולפנא היו מביאים הרבה פעמים נשים יוצרות להופעות בערבי אמהות ובנות), במכללות דתיות ואפילו כמפעילה בבת מצוות (שגם זה, אגב, תחום שהולך וצובר תאוצה).
אני חושבת שזה דבר מבורך מאוד, שיכול לתת לך הרבה כוח לפעול ולהוציא את כישרונותיך אל הפועל בצורה קדושה ומרוממת.

ועוד משהו- מה דעתך על פתיחה של חוג מחול? את יכולה כמובן לפנות לשכבות גיל שונות- החל מבנות קטנות, ועד בנות בוגרות ואפילו נשים. חוגים לריקוד בכל הסגנונות (החל בריקודי עם וכלה באירובי ומחול מודרני) מאוד פופולריים היום, ויש נשים רבות שמפרגנות לעצמן ערב כזה בשבוע.

לא נראה לי שכדאי לפסול על הסף את האפשרות של להופיע בפני בנות וללכת בשיטה של– או הכל או כלום. זוכרת? אמרנו שאם יש בך כישרון, יש לך גם יכולת לממש אותו.
גם אם כרגע זה נראה לא אפשרי. שווה בהתחלה אפילו לנסוע למקומות יחסית רחוקים, ולאט לאט להתפרסם גם בסביבה שלך.

נראה לי שאחת מהדרכים האלו, על פי בחירתך, תיתן לך יכולת להרגיש שאת יוצרת ומפתחת את הכישרון שבך, יחד עם קירוב בנות לאביהן שבשמים, שימוח נשים, רוממות ועשיית דברים נפלאים ועצומים שרק ריקודים יכולים לעשות.
ועם הרגשה כזאת, אין שום סיבה שתרגישי טפשה מכך שוויתרת על להופיע בפני בנים, כי שום הופעה בפני בנים לא תיתן לך את היכולת להגיע להרגשה מרוממת ונפלאה כזאת.

כמובן שאין שום מניעה להמשיך ולפתח את הכישרון על ידי לימוד ריקוד בחוג נפרד לבנות.

יקירתי,
ברוך ה´ נולדת בדור שבו המודעות לכשרונות ולעניין היצירה אצל נשים כל כך גדלה. יש היום המון הופעות של נשים שבחרו להשתמש בכשרון שלהן ולעשות איתו דברים טובים ומבורכים.
את יכולה להיות אחת מהן.
יש לך כשרון נפלא,
מתנה אישית מבורא עולם שעושה אותך מיוחדת.
תשתמשי בה בתבונה, בטהרה ובקדושה. אני בטוחה שמכאן רק תעלי ותפרחי.

אשמח לשמוע אם הצלחתי לעזור, וכן אם יש שאלות נוספות- את מוזמנת לפנות אלי באופן אישי.
אור וטוב,
עדי.
sht.adi@gmail.com