שאלה
אני בת19 וכבר כמה שנים שאני עסוקה בתאוה וביצר באינטרנט ובכל מיני דברים נוראים.
כל פעם אני מנסה מחדש להתגבר ולקום ולא מצליחה.. ההתמודדות עם שתי האישיות שבי זו הטובה והמחוברת לדת, לה',לעשיה וזו השפלה והנוראה, מביאה אותי למצב נפשי קשה ביותר עד כדי התרחקות מכל דבר קודש.אני מרגישה כזו עייפות ויאוש כיוון שניסיתי כברכל כך הרבה דרכים וכל פעם נפלתי מחדש. אני מרגישה כאילו כל שבריר של טוב שהיה בי הולך ונעלם.
בתקופה האחרונה אני לא מצליחה להתפלל בכוונה וכך יוצא גם שאני מתפללת פחות גם המידות שלי עכל כך עמלתי בבנייתן בשנים האחרונות אט אט נשחתות. שוב אני כועסת ומתנהגת בגאוותנות מכבדת פחות את ההורים.. ברורה לי הדרך שבה אני רוצה לחיות אני לא רואה את החיים שלי ללא הקודש וללא עבודת ה'.
לא רואה בית ולא ילדים שצומחים מכלום ולא מתוך תורה וקדושה. אבל בנתיים אני רק מתרחקת.
היה לי קשר מאוד רציני עם בחור ירא שמיים וצדיק אמיתי! וממש עמדנו להתחתן לא יכלתי לעשות את הצעד הקדוש והנשגב הזה בשקר ובטומאה שבה אני חיה.ולכן על אף שהדברים היו כל כך נכונים ואוהבים ומתאימים בנינו נתקנו את הקשר כשהוא אפילו לא יודע מדוע.
כל כך הרבה שאלות שיש לי לשאול..
האם יכול להיות שחל עליי עונש של כרת ושנלקחה ממני קדושת ישראל?אני פשוט כבר מרגישה כל כך רחוקה ולא מחוברת לה' אפילו תפילה בכותל או בשבת כבר לא מוציאה ממני כוחות נפש והתחברות.
האם אי פעם אוכל להקים בית? אני מרגישה כאילו לעולם לא אוכל להיטהר וממש לא רואה את עצמי מתחתנת בטומאה.ואם כן,
אני הרי לא אעז לעולם לדבר על זה עם מישהו אבל לא אוכל להסתיר דבר מבעלי.
האם משהו פיזית לא בסדר אצלי? כיוון שהתופעה הזו נפוצה אצל בנים ומעולם לא שמעתי כמוה אצל בנות. האם עליי להבדק אצל רופא?
והשאלה העיקרית שלי: כבר ממש ניסיתי הכל צמתי שבוע קראתי תהילים כלום לא הצליח.
איך אחזור ואתקרב ואם זה בכלל אפשרי?
והאם יש תשובה ספציפית שעליי לעשות?
כבר תודה על האפשרות לראשונה בחיי להעלות את הדברים על הכתב להתנסח ולהקל מעט מן המשא האיום הזה שאני נושאת בתוכי.
וסליחה על השאלה הקשה הארוכה והעצובה הזו.
ממעמקים אני קוראת! והלוואי ואזכה לתשובה! בשני המובנים.
תשובה
שלום וברכה
שאלתך מביעה זעקה גדולה ונוגעת ללב. כגודל הקושי, כך גם גודל רצונך להשתפר. רצון כזה הוא בסיס חשוב לתשובה.
הרב קוק כותב באורות התשובה, שלפעמים קשה לתקן באופן מעשי, אך צריך לדבוק ברצון לשוב ולהבין שחשיבותו עצומה.
אמנם לא שמעת על כך, אבל תופעה כפי שאת מתארת קיימת גם אצל בנות ולא רק אצל בנים (אם כי במספרים נמוכים יותר) אין זה סביר שהיא קשורה למשהו פיזי לא תקין. הדבר הקשה בתופעה זו הוא היותה ממכרת. הבושה גורמת לכך שאת משאירה זאת כסוד, הסוד מעיק, ודורש ממך יותר ויותר אנרגיה נפשית. כדרכם של סודות, לפעמים כשחושפים אותם, הם מאבדים מכוחם. לעיתים מגלים שהמעשים פחות נוראים ממה שנדמה לנו, או שהדרך להתגבר עליהם יותר קלה ממה שחשבנו, אך פשוט לא ידענו את הדרך. בעצמך כתבת, שעצם הכתיבה מקלה עלייך.
כדאי לך לשתף ולדבר על ה'סוד' שלך עם עוד נפש שאת סומכת עליה. (או לחילופין עם פסיכולוגית שתסייע לך להתגבר על ההתמכרות).
אסור שיסורי המצפון יגרמו לך לחוש שאינך יכולה להתחבר ולהתעלות באופן רוחני. גם מי שנפל בתחום מסויים חייב לנסות ולהתעלות בתחומים אחרים. אדרבה, אם תצליחי להסיט את תשומת הלב גם מיסורי המצפון, ולעסוק במשהו חיובי, הדבר יעזור לך הרבה יותר מאשר לשקוע כל כך ביסורי מצפון. טוב להתפלל ולבקש עזרה משמים, אך צריך גם לעשות. נסי לחזור ולשפר את מידותייך. אל תניחי לתחום בו קשה לך להשפיע על שאר התחומים החיוביים. נסי למלא את עולמך בעשיה חיובית. בהתנדבות, בעזרה לזולת, בחיי חברה.
אל תחליטי החלטות מכריעות בחיים בגלל תחושה שאת חוטאת! אם תעמדי שוב לפני קושי דומה, כדאי שתתייעצי לפני שתעצרי את עצמך. (האם שייך לחזור לבחור שעזבת?)
אין לך שתי אישויות. לכולנו אישיות אחת, שיש בה רבדים שונים: רובד עליון השואף להתעלות, ורובד גופני נמוך יותר המושך אותנו לכיוונים יצריים. העבודה הגדולה שלנו היא לא להתנכר לצד היצרי, אלא לבנות אישיות כוללת, שנותנת את המקום הראוי לכל צד באישיות שלנו.
באמת אינך רחוקה מה', את קרובה מאד. עצם הכאב ויסורי המצפון הם ביטוי לקרבה. קשה לך עכשיו, אך בע"ה תצליחי להתגבר על הקושי, ולהקים בית בישראל.
ה' יצליח את דרכך!
התשובה ניתנה ע"י הרב ישראל סמט