איך מצפים לגאולה?

בס"ד


שלום לך,

יישר כח על השאלה היפה והחשובה. אני חושב ששאלה זו קיימת גם על עניינים נוספים בעבודת ה': למשל אנו מצֻוִים לאהוב ולירא את ה', למרות שאין לנו כמעט שום השגה בגדולתו ורוממותו ובטובו האינסופיים. אנו לא ממש מכירים את הערך העצום של המצוות ואת החומרה הגדולה של העבירות, ולכן הרצון שלנו לקיים את המצוות ולהתרחק מעבירות אינו יכול להיות שלם, וכו'.

אני חושב שעל דברים אלו וכיוצא בהם נאמר "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו". כלומר, ה' אינו דורש מאיתנו דברים שאיננו מסוגלים לעשות. ה' יתברך יודע היטב שדעתנו קצרה, ושהיכולת שלנו להשיג את הדברים הללו היא מוגבלת, ולכן הוא לא דורש מאיתנו להגיע לשלימות בעניין זה. אם אנו עושים כראוי את המעט שאנו יכולים, הדבר חשוב וחביב מאוד לפניו יתברך.

עם זאת, מה שאנחנו כן יכולים לעשות, הוא להשתדל להתקרב לדברים לאט לאט על פי יכולתנו: אנו יכולים ללמוד על הדברים, להתבונן בהם ולהשתדל לקרב אותם אל הלב. ולמשל בעניין הציפיה לגאולה, אנו יכולים ללמוד על המעלות הגדולות שעתידות להיות בזמן זה בהשוואה למצב של היום, על הסנהדרין, הנבואה, חידוש המלכות, השפע הגשמי והרוחני וקרבת ה', משמעותו של בית המקדש וכו'. ע"י התבוננות בדברים הללו אנו יכולים לקרב אותם יותר אל הלב, וכך הציפיה לגאולה תהיה חזקה בלבנו יותר מאשר לפני כן. וככל שאדם מתקדם בעניין זה, ה' פותח לו שערים נוספים של הבנה והשגה. ודבר זה נכון גם לגבי כל הקניינים הרוחניים האחרים.

ויהי רצון שנזכה לצפות באמת לגאולה, ושציפיה זו תתגשם בקרוב ממש!

כל טוב,

יוסף
yosefrez@gmail.com