שאל את הרב

איך לנטרל פחדים

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 27/02/13 18:18 יז באדר התשעג

שאלה

שלום לרב,

אני בת 30. סוף סוף התארסתי לאחר חמישה חודשים. לבחור מקסים, שנותן מהנשמה לקשר שלנו, בחור לבבי רגיש,מפרגן, אחראי, נותן מעצמו יציב ושאפתן. אדם שאפשר לדבר איתו על כל הנושאים שבעולם.

התחיל את דרכו ביהדות רק לא מזמן. תפילין, בית כנסת ולאט לאט מתחיל לשמור שבת.

אנו שומרים הרבה על פתיחות כבוד והערכה זה כלפי זה. ממש התחלנו לאהוב זה את זה.

למרות כל היופי שתיארתי יש לי פחדים. ואני לא יודעת האם הפחדים הם מבוססים על סתם דמיונות שווא או...

הוא אוהב לרצות אותי ואת האחרים שלפעמים באים על חשבונו. אני מזהה זאת ומאזנת אותו בעניין אך הוא תמיד אומר שעושה זאת בשביל שניינו.

כמו כן הוא אינו מתאר את רגשותיו השליליים. להחמיא ולפרגן אין לו בעיה אך כאשר מדובר בדברים יותר עמוקים, בפחדים בדברים שלא טובים בענייו הוא אינו מספר לי. הוא מאוד מאופק אבל מאוד. ואף פעם אינו מראה את רגשותיו השליליים אפילו בפניו. חוץ ממצבי לחץ שאני מצליחה לזהות. כעס וזעם לא ראיתי אף פעם בפניו.

יש לי פחד שמאיפוק כזה הוא עלול יום אחד להתפרץ אם זה אלימות מילולית או פיזית ומשום מה אני חושבת שזה יופנה כלפיי. למרות שאין סימן ליחס גרוע כלפיי, תמיד מדבר אליי יפה ובכבוד. כן יש לו לפעמים רצון להוביל אבל הוא אף פעם לא כופה את דבריו עליי. זה טבעי כי הוא גבר. אם אני לא רוצה הוא מוותר. השאלה האם זה נעשה כי אנו עוד לא נשואים?לא יודעת.

על פניו הוא לא נראה כזה בכלל. מי שיראה אותו יגיד שהוא בחור מאוד נחמד, קליל, תקשורתי, חברמן אבל כשאני מסתכלת עליו בהשוואה לבחורים אחרים הוא לא נראה בחור טוב לב..

האם זה דמיונות שווא? לי יש נטייה לפעמים לזה. אבל מצד שני מדובר בחיים.

מה לעשות בנידון? האם זה טבעי שאישה תרגיש כך? למשל גיסתי חשבה שאחי אלים למרות שהוא בכלל לא בכוון. היא פחדה שבגלל שהוא שקט מדיי הוא יכול להתפרץ והוא לא אלים הוא הכי רך שיכול להיות. למה שאחשוב דברים כאלה על ארוסי?

עזור לי להשקיט את עצמי....

תשובה

שלום וברכה

ואולי צריך לשנות במעט את הגישה ?
נישואין הם מסע אל הלא-נודע. הציפייה כי לפני הנישואין ידע הזוג כיצד הוא ייראה במהלך הנישואין היא ציפייה כל כך מובנת, וכל כך בלתי ריאלית. בני הזוג עוברים כל כך הרבה שינויים במהלך שנות הנישואין, לבד, ביחד, מרכיבים חדשים נכנסים למשפחה (ילדים, הורים מזדקנים), ואיך אפשר לצפות מראש לאן הולכים ?
מעתה, תשומת הלב צריכה אפוא להינתן לפחדים עצמם.
את הפחדים צריך להמיר לשפה אחרת. לשפה של שהות.
לשהות ביחד. במצב הנתון. להחליט שיש לך אמון בו ויש לו אמון בך שאתם תתמודדו עם מה שיבוא עליכם. שתדעו עם הזמן לפתוח האחד את השני. בכל יום – צעד מחודש, ולעתים נסיגה לאחור, ושוב הליכה קדימה. גם לביטויים של רגשות שליליים יהיה מקום.
לאמור: במקום לפחוד כל הזמן מהעתיד – לחיות את ההווה, באמונה, בשמחה, ואם העתיד יזמן משהו אחר – לחיות אותו אז בצורה אחרת. אין שום טעם של ממש להרוס את ההווה בשל חששות.

"באשר הוא שם".

זו ההשקטה העיקרית שאני מציע לך ללכת בה. להיות "באשר הוא שם", ולבנות את ההווה בדרך שהעתיד יזמן לך אך טוב. כך בונים עולם הרבה יותר טוב מאשר כל החששות.

האם מתאים לך ללכת בדרך זו ?


כל טוב

כתבות נוספות