איך התפילה שלי משפיעה על אחר?

שלום לך,
לכאורה זה באמת נראה מוזר, הרי מי אנחנו שנגיד להקב"ה מה לעשות?! שכן הוא זה שמתכנן את העולם ויודע מה טוב בשבילנו.
דמייני רגע אדם העומד מול סמכות כלשהי, נניח הורה או מורה. הוא עשה מעשה מאד מאד חמור, ורוצים לתת לו כזה עונש גדול שהוא חושש כיצד יוכל לעמוד בו. הוא פונה לאותה סמכות, ומבקש בכל לשון של בקשה – "אנא! רחמו עלי! הקלו עלי בעונש! הבנתי במה חטאתי ובמה שגיתי, אני מבטיח לתקן! רק הקלו עלי בעונש!" – הגיוני מאד שאותו מורה או הורה מספיק רגיש ואנושי, שאחרי כאלו תחנונים גדולים ובכיות, הוא יסכים להיענות לבקשתו ולהקל עליו בעונש. לא כך? זה לא נשמע מוזר, נכון? נראה לי שזה נשמע הרבה יותר הגיוני כאשר ממשילים את זה בצורה מוחשית. אז אם בשר ודם מסכים להקל בעונש בסך הכל מפני ששמע לתחנוניו של האחר, מדוע שלא ננסה את כוחנו בתפילה לקב"ה, שהוא א-ל רחום, חנון וארך אפיים, שיקל בצרותנו?
יש לנו את הכוח לשנות גזרות, להקל בהן או לבטלן, באמצעות התפילה.
כאשר הקב"ה גוזר עלינו דבר מסויים – הוא יקרה, כיוון שהוא צריך לקרות. אולם הדרך, האופן שבו היא תתממש – יכולה להשתנות בזכות התפילה. "כל הדרכים מובילות לרומא" – בסוף נגיע ל"רומא", השאלה היא באיזו דרך. התשובה טמונה בהשתדלות, באמונה ובתפילה שלנו.
אני אספר לך סיפור. מלך אחד אמר לבנו: "אם תעשה כך וכך – אזרוק עליך את הסלע הגדול שבחצר!" באחד הימים בנו השובב של המלך הפר את דברי אביו ועשה את המעשה הרע. הוא אמנם ביקש סליחה מאביו, אך לאחר מעשה, המלך עמד במצב לא נעים! איך הוא יכול לזרוק על הבן שלו אבן כה כבדה?! מצד שני, הרי הוא הבטיח שזה מה שיעשה, וזה בחזקת "גזרת מלך"! בסופו של דבר, החליט המלך שיבצע את העונש בצורה הבאה: הוא ציווה על משרתיו לפורר את הסלע לפירורים קטנים, ואת אותם הפירורים לזרוק על הילד… כך הוא מצד אחד הגזירה התקיימה, אך מצד שני הילד לא ניזוק.
כך, אגב, קרה גם בחטא העגל, שאת הפורענות על החטא אנחנו מקבלים בשלבים קטנים עד היום, במקום במכה אחת כפי שרצה הקב"ה לעשות בתחילה.
אין תפילה שלא נענית. כל תפילה נענית, אפילו אם לא באופן מיידי – היא משפיעה ברמה מסויימת (אולי אפילו למשהו עתידי) שלא תמיד ניתן לראות באופן מיידי.

יחד עם זאת, תמיד קיימת האופציה כי הקב"ה, כאחד ויחיד בעולמו היודע נסתרות ויודע מדוע צריך תהליך כלשהו להתרחש בעולם, יכול גם לענות לתפילות שלא כפי שרצינו שייענו. לפני כ-15 שנים נחטף חייל יקר בשם נחשון וקסמן. כל עם ישראל התפלל לשלומו וקיבל על עצמו קבלות שונות על מנת שנחשון יצא בחיים מן השבי, אולם בכל זאת הקב"ה החליט שעל נחשון להירצח. אבא של נחשון, בתוך כל העצב, אמר לרב מוטי אלון בעת השבעה: "כל כך הרבה בקשות ביקשתי מהקב"ה. ביקשתי בריאות בשעה שהייתי חולה וקיבלתי. ביקשתי משפחה כמו שלנו - וקיבלתי. ביקשתי את כל מה שרציתי. שאלו אותי – 'התפללו כל כך הרבה ולא קיבלו תשובה', ואני אומר: קיבלתי תשובה, התשובה הייתה לא! ולאבא - מותר לענות גם לא!".
הקב"ה החליט שהדבר שצריך לקרות הוא שנחשון יהרג בשבי. אולם אני בטוחה שהתפילות שכל עם ישראל התפלל – השפיעו במידה זו או אחרת. אולי, למשל, נגזר על נחשון למות בצורה אכזרית למדי ובזכות התפילות הוא מת בצורה הרבה יותר רכה וקלה? – זאת לעולם לא נוכל לדעת, רק נוכל להאמין שהתפילות לא שבות ריקם.

לסיום, חשוב לי להדגיש כי לעולם איננו יכולים לדעת מה טוב יותר עבורנו, ולכן עלינו ללמוד שלא להתפלל כי דבר מסויים יקרה, אלא עלינו להתפלל למשהו מסויים, שאם הוא טוב לנו – כך יקרה, ושהקב"ה יעזור לנו שהכל יקרה על הצד הטוב ביותר.

רפואה שלמה לכל חולי ישראל,
כל טוב,
רחלי
evrachel@gmail.com