איך אפשר להיות בשמחה תמיד?

שלום.
ראשית כל, תודה על מילה טובה שמתדלקת אותנו להמשיך ולעשות,
אבל לא פחות מש´כל הכבוד´ לנו, כל הכבוד לך על הבירור בנושא כה חשוב.
בגדול, אנחנו לא במרתון פתרונות קסם,
לכן זה לא שנביא לך פה את רשימת כללי העשה של חייך,
וממחר את הבחורה הכי שמחה בעיר.
מה שכן, נביא פה כמה כיווני חשיבה,
כשהעבודה האמיתית היא העמל היומיומי לקנות את הדברים בנפש,
ככה שהשמחה תהפך מסתם משפט יפה מצ´ופר למציאות חיים.
נראה לי שהבייסיק תלוי בהסתכלות על החיים,
את יכולה לחשוב ש´אוף רק אם...´ (השלימי את החסר), אז היית מבסוטית עד הגג.
צריך להבין ששמחה היא לא תוצאה של מה שקורה לנו,
אלא מה הדיסק שבחרנו לנגן במערכת של הראש שלנו.
לא בגלל שהמציאות מבאסת אז אנשים עצובים,
אלא אנשים עצובים ולכן גם המציאות שנוצרת היא מבאסת.
פשוט (או שדווקא זה לא כל כך פשוט...) לשמוח ממה ובמה שיש לנו,
לחפש את נקודות האור ולהתמקד בהן.
צרות באמת לא קשה למצוא ובשפע, החוכמה היא להעצים את הטוב.
בינינו, שמחה נראית לנו עסק של ילדים קטנים, כי תכל´ס כמה יש להם כבר על הראש, להתלבט במה לשחק היום?!
דיכאון זה כבר עסק לאנשים בוגרים יותר.
את כבר בחורה רצינית, עושה הרבה ויש לך גם על מה להתבאס.
רק האמת היא שלהיות שמחה למרות הקשיים, זה הפתרון הבוגר והאמיתי יותר,
כי להיות בדיכי פירושו ללכת על הפתרון הקל.

מה שהסברנו ממש לא אומר שמעכשיו את חיה בסרט,
שהחיים הם רק דבש, וצרות זה משהו שאת רק מאחלת לשונאים שלך.
לחיות בשמחה לא אומר שעשינו דליט על כאב וצער,
או כמו שאחד מתלמידי הבעש"ט הסביר:
"´הזורעים בדמעה ברינה יקצורו´.
סוד החיים הוא להיות בדמעה-ברינה,
דמעות יחד עם שמחה."
לשמוח באמת כולל גם להתמודד עם הקשיים שלנו בצורה בוגרת.
לא ללבוש את מסכת התשעה באב ולחכות לחברה ששים לב ותביא איזה שוקולד לשימוח...


בקשר לחיזוק באמונה,
מי יודע, אולי כתיבת התשובה אלייך התעכבה דווקא לימים אלו,
ימים שחוץ מהריח של האקונומיקה וסייליים של חמץ,
אלו ימים גדולים, ימים שהם הפרומו לחג הפסח, חג שנקרא גם חג האמונה.
לא סתם חז"ל אמרו כי בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות האמונה עתידין להיגאל.
כל המהלך של יציאת מצרים ועשרת המכות הביאו לעולם את בשורת האמונה,
עד כדי כך שאפילו הכויפרים הגדולים ביותר – המצרים, האמינו בקב"ה.
בטח אחרי מה שכתבת לנו שאת לא רוצה אמירה בסגנון של ´תהיי שמחה אם תאמיני בקב"ה וזה´..
אני לא אמורה לכתוב עכשיו משהו בסגנון.
אבל יודעת מה, נראה לי יש הרבה יותר מסתם קשר בין שתי הנקודות שהעלית בשאלה שלך:
השמחה והאמונה.
חוץ מזה שכל אחת מהגברות הללו נושאת על הכתפיים שלה ערמות של מיליוני כתבים ואמירות, יש פה מעגל קסם.
אני לגמרי מסכימה שכשאומרים לך תשמחי אם תאמיני, אז באמת תודה לנשמה הטובה שדאגה לדווח לך על הסקופ הזה,
אבל מה לעשות שיותר ממעודד זה פשוט נשמע כמו קלישאה חסרת עמוד שדרה.
אבל בואי נרחיב שנייה את מה שכתבת לנו, ובמקום לדקלם סיסמאות נבין אותם.
למה מי שמאמין הוא שמח?
עצם האמונה היא שמבינים שיש מנהל לעולם, והוא זה שדואג למה יעבור עלינו,
ולא ששעמם שם למעלה אז החליטו לגוון ת´אווירה ולעשות קצן פאן על חשבונך.
הקב"ה. אבא שלך. יודע מה הכי טוב לך ולכן זה גם מה שקורה איתך.
כשזו התפיסה שצרובה בהארד דיסק, אז גם שמחים על מה שיש, כי מבינים שיש כאן מהלך אלוקי:
´מהיכן צהלת הרוח יכולה לנבוע,
אם לא מהכרת הטוב המוחלט, הטוב האלוקי?
הרי אפשר לאדם שידאג שמא יהיה סובל יסורים תמיד...
ביטחון נגד דאגה זו איננו ייתכן, כי אם בטוב האלוקי.´
(הרב קוק)

בגדול, כתבתי לך את מה שאני חושבת, אבל נראה לי זה לחטוא לאמת לחתום את הדיון החשוב הזה בכמה שורות.
שווה לך לקחת את הרצון לבירור וללכת איתו עד הסוף.
לפתוח ספרים, ללמוד, לקנות את הדברים בנפש,
לא לחיות בסיסמאות אלא את הסיסמאות.

שבת שלום
חג שמח
רינת
rintz3@gmail.com