שאלה
קודם כל, אני יוצא מנקודת הנחה שהתורה רוצה שיהיה לנו רק טוב בעולם הזה. ושמי שהולך בדרך התורה והמצוות יהיה לו טוב. אז אם ככה איך זה שאני מכיר אנשים חילונים ממש (ואני מכיר אותם טוב) והם פשוט מאושרים, לא שמחה ריגעית אלא מאושרים תמידד, יותר מהרבה עובדי ה' שאני מכיר. אם ככה אז מה עשיתי בזה שאני הולך לפי התורה?? הרי היא אמורה להורות לנו איך טוב לחיות בעולם הזה. (נכון שגם בעולם הבא, אבל מאיאש לחשוב כל הזמן על המוות, זו גישה נוצרית לחשוב על המוות)
תשובה
בס"ד
שלום,
ישר כח על השאלה. אני משוכנע שכולנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו במקום זה או אחר.
כל מי שנפגש אפילו קצת עם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות רואה שיש ביניהם אנשים שממש יודעים לשמוח. הם מאושרים אפילו יותר ממני.
זה קצת מפריע, לפעמים זה גורם לנו לחשוב- אז מה התועלת בשמירת התורה? היא גם מגבילה אותנו בכל מני דברים, ואולי הם הגורמים לי חוסר שמחה?
אז קודם כל, ההנחה שלך היא נכונה. הרמח"ל בספרו דרך ד´ כותב שברא הקב"ה את העולם כדי להטיב לברואיו. הקב"ה רוצה בטובתנו, ונתן לנו את התורה כדי שבאמת יהיה לנו טוב.
אבל קודם להנחה זו צריכים אנחנו לזכור שאנחנו שומרים את התורה כי כך ציווה אותנו ד´, זו התורה שקיבלנו בהר סיני ועליה אמרנו קודם כל- נעשה. נעשה ונשמע.
אחרי שאנחנו זוכרים זאת, אפשר לחפש גם את הטעמים הטובים ולמצוא את מני המחמדות הגנוזות בתורה. אפשר גם לשמוע.
אתה צודק. אנחנו לא מבטלים את העובדה שיש גם אנשים שאינם מקיימים תורה ומצוות שיכולים להיות שמחים, ולפעמים אפילו יותר מאנשים דתיים.
אבל הם יחידים. פרטים.
זאת אומרת שבתור חברה, בתור כלל- מי ששומר תורה ומצוות הרבה יותר מאושר ממי שלא. דבר זה מתבטא בדברים רבים. הוא מתבטא בצורת השמחה, בתמידיות שלה, באלימות בקרב החברה, באחוזי הגירושין ובעוד המון דברים נוספים. אבל עוד לפני כל המקרים הללו- אפשר לראות זאת בהבדל בין האופי החברתי של חברה שומרת תורה ומצוות לבין כזו שלא.
אך מלבד זאת יש גם מדרגות בשמחה.
הרב קוק (קבצים ליפו, פסקה צא1) אומר שאם אנחנו באמת רוצים לראות מהי שמחה, וכיצד התורה באמת משמחת את האנשים- צריך פשוט להסתכל על גדולי התורה, תלמידי חכמים אמיתיים ושלמים.
וכאן אנחנו מגיעים להבנה אחרת של המושג שמחה.
שמחה אינה רק נהנתנות, והאושר הוא לא רק מה שמכונה בימינו ´להיות מבסוט´.
אושר ושמחה נובעים משלמות. ברגע שהאדם שלם במידותיו, בכשרונותיו, במוסריותו וכו´, כיוון שהוא שלם גם בתורתו- הוא אדם שמח באמת.
אני לא מדבר על אדם מושלם, כי אנחנו לא מדברים על מלאכים. כולנו בתהליכים של השתלמות, מנסים לקנות שלמות אחר שלמות. אך יש מי שכבר ממש נבנה בתהליך הזה (זה יכול להיות לפעמים חבר מהכיתה, ולפעמים החבר הבוגר שלומד בישיבה, אך לרוב זה יימצא אצל אדם גדול בתורה).
בדרך כלל אדם שאינו שומר תורה שהוא מאושר- הוא באמת כזה, ואני לא מזלזל בו חלילה. אבל את האושר הזה שלו הוא לא קנה, לרוב הוא לא עמל להשיג אותו. זו תכונת אופי שלו. הוא אדם שמטבעו הוא יותר נינוח ורגוע, שמח מהחיים ויודע להנות מהם, מסתכל בעין טובה, ובקיצור- ´מבסוט´.
פעם ראית מנהל בנק כזה? או מנכ"ל חברה גדולה שגם הוא מאושר? בדרך כלל טוב לו בחיים כי המשכורת שלו טובה וכביכול אין לו דאגות רבות על הראש, אך הוא לא אדם מאושר. גם במקרה שלא יהיה רגזן וכעסן, הוא לא יהיה אדם מאושר ונינוח. וגם אם ימצא מנכ"ל שכן מאושר באמת, והוא שמח וטוב לו- יהיה זה אחוז קטן.
אבל אצל אדם שומר תורה ומצוות אין זה כך. השמחה היא חלק מהעבודה, היא חלק מעבודת ד´.
לכן כשאדם הוא תלמיד חכם אמיתי, תראה אותו שמח גם כאשר יש דאגות מסביב, גם כאשר יש צרות. האושר אצלו הוא דבר שנובע מהפנים ולכן מסוגל להתמודד גם עם מציאויות מורכבות הרבה יותר.
אושר הוא מלשון חוזק. כמו אישור, לאשר, אשראי וכד´. שמחה עם חיזוק.
כלומר האושר הוא ביטוי לשמחה תמידית עם ביטחון ויציבות. לא מדובר על סתם להיות שמח ו´מבסוט´ כמו השימוש הרגיל שלנו במילה זו, אלא האושר הוא מדרגה גבוהה יותר של שמחה שאדם יכול להגיע אליה בחיים.
אני יכול להסתכל על חבריי שאינם שומרי תורה ולראות אותם מאושרים, אבל לא בהכרח האושר שאני רואה אצלם הוא האושר האמיתי שאני יכול להשיג.
אתן לך משל.
אתה מבחין בחתול הנובר בפח האשפה, טוב לו ונעים לו במעשיו. הוא ימצא חתיכת דג שמן שהאח הקטן לא גמר ויהיה מאושר מכך. החתול באמת מאושר במה שיש לו, כי זהו הטבע שלו, מתאים לאופי החתולי שלו.
אף אחד לא יקנא בחתול על האושר שלו, וגם לא יחשוב שזו השמחה אליה הוא צריך לשאוף.
לגוי גם לו השמחה שלו- אם תתן לו מספיק ממתקים ודברים נוספים שיוכלו למלא את הצרכים שלו- די לו בכך.
אבל אדם מישראל צריך להזין חלק נוסף בקרבו- והוא הנשמה שנתונה בנו. רק אם נמלא את הצורך הגדול הזה שלנו נוכל להיות מאושרים באמת, ולכן התורה מדריכה אותנו ומצווה אותנו כיצד להזין את נשמתנו, כיצד ללמוד דברי אלוקים חיים וכיצד לפעול פעולות אלוקיות.
זו סוגיה גדולה מאד, וכאן פתחתי לפניך רק פתח קטן מאד...
תוכל לעיין עוד במספר מקומות.
ספר הכוזרי מאמר שני, פסקה נ´. מאמר שלישי, פסקה יא (פסקה ארוכה, בהוצאת דביר- עמ´ קח).
מכתב מאליהו חלק א´, בתחילתו.
אגרות הראי"ה חלק א´, אגרת שא.
אם משהו לא מובן בתשובה, או שקשה לך עדיין שאלתך.. בשמחה תוכל לשאול ולברר שוב.
וכמובן גם שאלות נוספות נשמח לשמוע...
ניר
nirka10@gmail.com