אוהבת בגדים לא תשבע בגדים?

שלום לך...
רק כהקדמה, אני אכתוב שאני שמחה על השאלה שלך.
היא מעידה על בריאות וטבעיות. עצם היכולת שלך לבקר את העיסוק בחיצוניות להסתכל עליו בצורה דו משמעית מראה שגם יש לך את היכולת לתעל את העיסוק הזה למקומות הנכונים.
את נגעת בכמה נקודות הקשורות ליופי, לחיצוניות, ואני מקווה שאצליח לעשות סדר ולענות לך על השאלות: אנחנו צריכים לגשת אל הטיפול בנושאים הללו מתוך הבנה שמאז שחרב בית המקדש שהיה נויו של עולם כל מושג היופי האמיתי, הטהור, התעוות אצלנו, נעלם ממנו ועבר כביכול לגויים. המהות האמיתית האידיאלית של הבגד מבוטאת בבגדי הכהונה שנועדו לגלות את מדרגת האדם העוטה אותם. את קדושת הכהן ואת מעלת תפקידו וכו. אך כיום אנחנו רחוקים ממושגי היופי 'ההוא', הטהור והגבוה של פעם. אנחנו מנסים לתפוס אותו אבל עדיין לא מצליחים לגעת בו ובמהותו באמת.
עם זאת ההתעסקות בנושאים אלו ובטח לבת, היא איננה רדודה כפי שאת מרגישה אך עדיין מצריכה בירור.
ההתעסקות הזו שלך נובעת מכמה רבדים:
הרובד התחתון- " הדבר שעושה לי את היום זה להסתובב בקניון/בעיר ולקנות דברים- גם דברים קטנים"- כאן את צריכה לשאול את עצמך, האם הקניה מהווה בשבילך תחליף?
מילוי למשהו אחר, פנימי יותר:
"אני בדיכאון אז אני הולכת לקנות בגדים"- קצת להדוף מעליי את תחושת הריקנות הזו, אולי ככה אני אוכל לחוש חיות ומילוי . לרגע. ואז צריך לשאול- למה הקניה מהווה תחליף? אולי לחוסר נפשי? רוחני?
ואז- ניסיון כזה של תחליפים רגעיים לא יצלח. הנפש והנשמה ידרשו את הטוב שלהם שמקורו איננו משם. בנוסף, כיוון שאת מראה מודעות למה שאת עוברת בתהליכי קניית הבגדים הייתי מציעה לך לחשוב על הסיבה שאת קונה כל מיני פריטים. תחשבי האם הפריט ישמש אותך או שהוא מבטא צורך רגעי? האם את רוצה לקנות אותו כדי לקבל אישורים חברתיים מבחוץ? או שאת באמת רוצה אותו. כדאי לגשת לקניה ממקום מודע.
יש גם רובד עליון לעיסוק שלך. והוא מבטא נפש בריאה. ה' טבע בעולם חוקיות של יופי שעל ידי זיכוך ניתן לחוש אותה. ה' טבע בנו את הדרישה הזו ליופי ולאסטטיקה ואנו לא צריכים להתעלם מזה. רק לדעת לתעל את זה למקומות הנכונים ולדעת מה עיקר ומה תפל. בגד יכול להתפרש מלשון בגד (בגידה) זאת אומרת חוסר סנכרון בין החיצוני לפנימי. או שהבגד יאפשר לנו לגלות את היופי הפנימי, ישקף את האישיות שמאחוריו.
איך נדע האם הבגד מבטא את הפנימיות שלנו או חוטא לה? או האם 'איך שאני נראית' משקף את היופי הפנימי שלי, ואת מושג היופי האמיתי הטבוע בעולם? לזה אפשר להגיע דווקא מתוך זיכוך החומר -יותר מודעות למה ולמי שאני, יותר התעסקות ברוחני ויותר קירבה לקב"ה תאפשר לך להתחבר ליופי אמיתי שה' טבע בך ובמקביל אולי גם להסתכל פחות החוצה על אופנות וקטלוגים למיניהם, אלא יותר הסתכלות פנימה – אפילו לתקופה מסוימת מתוך מטרה שהטביעה הפנימית הזו ליופי אמיתי שמשקף אותי תנבע מתוכך.
מהפנים לחוץ
אם נמשיך במהלך הזה נוכל להגדיר את עצם הרצון שלך לחיפוש דברים חדשים כחוסר בירור של זהות:
מי אני רוצה להיות- את מה אני רוצה להחצין? למה קשה לי להיות משהו אחד, קבוע, סטטי. יש בי הרבה צדדים וכל סגנון לבוש שאני בוחרת הוא ביטוי לצד אחר בי. מה את באמת רוצה ללבוש? גם לכאן צריך להגיע מתוך זיכוך רוחני. נקצין את הסיטואציה ונשאל – מה את לובשת ביום כיפור, למשל, או מה את לובשת להופעה של...? מה נעים לך ללבוש ביום כיפור? ולא רק מצד השלושת רבעי או הצמוד. אלא, איזה סגנון? בימים נקיים כאלו כמו יום כיפור אנחנו מרגישים זרים לעצמנו בלבוש שלא תואם לנו. שלא מבטא את מה שאנחנו מהחוץ לפנים
תחפושות. כשאנחנו מסתובבים על נעלי בית ופיג'מה אנחנו מרגישים שונה מלבוש לאירוע למשל. וכשאנחנו מרגישים רע לפעמים אזי לבוש נאה, מכובד שנשמר אצלנו רק לאירועים יכול להוציא אותנו מהתחושה הלא נעימה ולשמח אותנו. וצריך להשתמש בכלי הזה של הקישוט, הבגד שה' נתן לנו על מנת להרגיש שמחה ונעימות.
לעיתים דווקא לבישת בגד שמרגיש לנו זר לרגע חושף ומציף צדדים אחרים בנו. בגדים אווריריים, שלים למיניהם וכן מאפשרים לנו לחוש קלילות, אווריריות, זרימה. אל מול זה דווקא הלבוש ה"חרדי", כביכול, המכופתר, המאופק מאפשר לנו לחוש איפוק, סדר, יישוב הדעת. ואפשר לנוע בין המקומות הללו. רק צריך להיות מודע מה נדרש לי מהמקום שלי בכל זמן עד שנגיע למקום שיהי'ה הכי שלם ואמיתי מבחינתי.
אני שמחה בשבילך ומברכת אותך על הרצון להביע פנים נעימות לכל מי שנקרה בדרכך, הרצון למצוא חן הוא טבעי ונכון אולם יש למה שאת מתארת גם כמה צדדים:
מצד אחד "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" הבעת סבר פנים יפות לאנשים הנקרים בדרכך תמשוך אחריה את הרצון להיות טובה אליהם. להסתכל עליהם בעין טובה. ועל גודל ההשפעה שיש לחיוך לאדם ברחוב כבר דובר רבות. מצד שני- אם את מדברת על עטיית הבעת פנים חיצונית וחיוך לא אמיתי לאדם שאת מכירה כבר אז צריך לעבוד על זה על מנת שזה יגיע ממקום פנימי- "כמים הפנים לפנים" – אנשים (ובמיוחד כאלו שמכירים אותך) יודעים לקרוא אנשים והם יכולים להרגיש ולקרוא האם זה באמת בא ממקום פנימי או שזה חיצוני (וצבוע כהגדרתך) והם עלולים להרגיש חוסר נוחות ולשדר לך את החוסר נוחות הזו.
לסיום אני רק אוסיף שההתעסקות בנושא זה היא מורכבת בשל אופי הבגד שיכול לשמש כחיבור בין חומר לרוח או כניתוק. הבגד משמש כעטיפה לגוף שמשמש כלי לנשמה. בגד מאפשר לנו להגיע למקומות הכי גבוהים והכי נמוכים. אני מקווה שהצלחתי לגעת בנקודות שדיברת עליהן ואם הוא עדיין מעסיק אותך ואת רוצה להעמיק בו אני מציעה לך לברר את הנושא יותר.
שיהי'ה לך בהצלחה ושבת שלום...

שירה

shiraein@gmail.com