שאלה על מפגש סוכות: איפה כתוב שכדאי להרגיש טוב?

הי.

סחתן עליך שהשקעת והשתתפת בהרצאה! למי שלא היה, מוזמנים לצפות בקישור כאן:

https://www.makshivim.org.il/post/%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%9C

אתה צודק שיש לנו רצון נכון למצוא מקורות תורניים לדברים. יחד עם זאת חשוב לזכור שלמרות שאנחנו יודעים ש"הכל כתוב בתורה", עדיין לא הגענו למצב שבו אנחנו יודעים לקרוא ולהבין את הכל מתוך התורה. למשל: ניתוח לב פתוח. איזה חומש לפתוח כדי לקבל לגבי זה הנחיות? במהות, זה נמצא שם. בפועל, לומדים את זה ממקום אחר.

דרך ארץ

המושג שאולי הכי יכול לעזור לנו להבין את העניין הוא "דרך ארץ". והיא באה כמובן לפני התורה. אז מה זה דרך ארץ? להיות בנאדם. אה, אבל אין נדע להיות בנאדם אם עוד לא למדנו את התורה? תשובה: זה דבר שהוא טבעי. אנושי. או כפי שציינת יפה: אוניברסלי.

אז נשאל: מה טבעי לאדם? להיות שמח או עצוב? תשובה: שמח! אפשר למצוא לזה הרבה מקורות, אבל בכוונה אני נשאר ברמה של הדרך ארץ. זה ההיגיון הבריא והטבעי. אחכ תבוא התורה ותלמד אותנו לדייק. למשל שיש רגעים שבהם ראוי להצטער. להתעצב. למשל על חורבן הבית בתשעה באב. אבל זה היוצא מן הכלל. הכלל הוא: להרגיש טוב.

שכר ועונש

כשלומדים קצת על שכר ועונש, מבינים שזה עניין לא פשוט לתפיסה. במציאות יש מצב שבו רשע וטוב לו. אז למה לא מכה בו הברק? איך זה שהוא נהנה ואני סובל? זה מצריך לימוד. יש שכר בעולם הזה, ויש שכר בעולם הבא. יש שמחה, ויש אושר. יש תענוג, ויש סיפוק. דברים קצת שונים. גם המילה חטא מגיעה מלשון החטאה. פספוס. זה לא כמו "עבירה", כלומר הפרת חוק. כשעשית חטא, הדגש הוא לא על ההיזק למישהו אחר, אלא על פספוס של פוטנציאל. התורה מלמדת אותנו איך להגשים את עצמנו באופן כמה שיותר מלא. אבל יש לנו מקום בעולם גם אם לא הצלחנו. העונש הוא לא על כך שלא היינו מושלמים. העונש הוא בעיקר בעצם המעשה, שמרחיק אותנו מהטוב שיכול היה להיות לנו אם היינו פועלים בדרך ישרה.

אגב, גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות או בכלל אינם יהודים, תורמים הרבה לתיקון העולם! גם להם יש מקום ותפקיד. גם להם מגיע לחיות טוב. אבל ליהדות, לתורה ולמצוות יש ערך מוסף, יש "בונוס" מיוחד עבורנו. ולפספס את הבונוס הזה - זה ממש "פשע"... רוב האנשים הם לא פושעים של ממש. רובם מתנהגים בדרך ארץ, שומרי חוק, מוסריים וערכיים. ועדיין רבים מהם לא מגיעים למימוש עצמי אידיאלי, לא מגשימים את עצמם כפי שהיו יכולים. זה אתגר שיש לכולנו.

איך להרגיש טוב?

הרבה פעמים כשנמצאים במערכת שדורשת מאיתנו להגיע להישגים, נוצר אמצלנו ספק וחוסר ביטחון עצמי. בין אם זה אדם דתי שמרגיש שהוא לא מצליח לעמוד בכל הכללים והמצוות, או סטודנט שלא מצליח להשיג 100 בכל המבחנים, או שחקן כדורסל שלא מגיע לאחוזי קליעה טובים. זה מלחיץ, וגורם לנו לפקפק בערך שלנו וביכולת שלנו. וזה חבל, בגלל שאז אנחנו נפגעים פעמיים: גם מרגישים לא טוב, וגם (בגלל זה) פחות מצליחים לשפר את הביצועים.

ולכן דווקא בגלל זה חשוב לי שנצליח לשאוב את הכוחות ואת הביטחון העצמי לא מהמרחב של הביצועים (תורה מצוות ציונים וכו') אלא ממרחב אחר, נייטרלי, אוניברסלי: דרך ארץ. זה נכון לכל בני האדם, ללא הבדל דת גזע או מין! זה חלק מהד.נ.א של כולנו, וזה עוזר לנו להפעיל את עצמנו ולנוע לכיוונים שנראים לנו טובים עבורנו.

וזאת גם התשובה לשאלה שלך, "איך אדם יכול באמת להרגיש טוב עם עצמו באותה נקודת זמן בה הוא נמצא?". כי תמיד הוא "אדם". אולי לא "צדיק" או נביא או מנכ"ל של חברת היי טק. אבל אדם! מתוקף היותו אדם מגיע לו להרגיש טוב. מגיע לו לחיות טוב. להרגיש סיפוק, משמעות, חיבוק של משפחה וחברים, שייכות, ועוד המון דברים. השאלה עד כמה הוא יהיה תורם לחברה או מועיל או צדיק - היא שאלה אחרת. גם היא חשובה - אבל רק אחר כך, אחרי שביססנו את זכותו פשוט להרגיש טוב. לא לחיות בתוך ספק, סבל וצער. וברגע שמרגישים טוב במובן הפשוט הזה, קל הרבה יותר להציב אתגרים ולעמוד בהם. בעבודה קשה, אבל גם בשמחה. זה לא סותר. במקרים לא מעטים אדם הופך להיות "רע", או עושה מעשים רעים - בגלל שרע לו. קשה לו. מתוך מצוקה או ייאוש. זה לא תירוץ, אבל זה כן הסבר. ולכן ברגע שנצליח להגביר את ההרגשה הטובה, ממילא יהיה לכל אחד מאיתנו פוטנציאל להיות פנוי לעשיית טוב.

אסיים במקור אחד חשוב לשאלה "מנין לנו שהיהדות אומרת לנו להרגיש טוב". המשנה המפורסמת במסכת סנהדרין: "לפיכך לכל אחד ואחד לומר: בשבילי נברא העולם". זו נשמעת לנו כמו אמירה מאוד קיצונית. אלא שכדי לקבל אותה חשוב ללמוד אותה לעומק. כותב על כך הרב מלמד בפירושו לפרשת בראשית:

"אלא שבאמת האדם נברא יחידי כדי ללמד אותנו את היסוד הזה שכל אחד בעולם שקול כנגד כל העולם כולו, כפי שאומרת הגמרא ש"כל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא". אין זו סתירה, שכל אדם אומר שבשבילו נברא העולם, ואין כאן שאלה מי צודק, שהרי כולם צודקים - באמת בשביל כל אחד ואחד נברא העולם."

(הפירוש המלא כאן: https://www.yeshiva.org.il/midrash/14507)

ממשיך הרב מלמד ומסביר שהייחודיות שיש בכל אחד ואחת מאיתנו משמשת בתפקיד כפול: מצד אחד יש בה שמחה גדולה, ומן הצד השני אחריות גדולה. ואני חושב שמתוך השמחה בייחודיות שלי, מתוך החגיגה שלי את הקיום שלי בעולם, מגיעים גם הכוחות לשאת באחריות, ואפילו לשמוח בה. כמו שכדורסלן מקצועי רק מחכה לרגע שבו יתנו לו לעלות למגרש, לקבל את הכדור, לעשות את המעשה המיוחד שלו. כפי שטבח מוכשר משתוקק להיכנס למטבח ולעמוד בלחץ העצום של הוצאת מנות לסועדים. זה קשה, זה מאתגר, אבל זה משמח.

אתה מאוד מוזמן להמשיך ולברר איתנו את השאלות החשובות באלה, גם בשיחה במוקד הטלפוני: כוכבית 8298. זה מעניין, מסקרן, ובעיקר עוזר לנו להרגיש טוב יותר, ולעשות הרבה טוב.

בהצלחה!

אוהד