שאלה
בס"ד
א-מדוע בימים שלא אומרים בהם תחנון,אין אומרים בשחרית את המזמורים "תפילה לדוד" ו"למנצח מזמור לדוד"?
ב-מהו ההבדל בין גמרא למשנה?
ג-מה יותר חשוב-התורה או המשנה והגמרא?
ד-האם קיפול הטלית בשבת זו הכנה מקודש לחול?
ה-מה מברכים על חלה/לחם/לחמניה מתוקה?
לילה טוב ותודה רבה!!!
תשובה
ערב טוב
א. בימים טובים לא אומרים 'למנצח' כי מוזכר בו הפסוק 'יענך ה' ביום צרה' ואין אלו ימי צרה.
ב. בשם 'משנה' אנו קוראים למסכתות שנסדרו על ידי רבי יהודה הנשיא ובית דינו בשישה סדרים. בשם 'גמרא' אנו מכנים את הסוגיות שנערכו בבל (ובמקביל בארץ ישראל) על גבי המשניות האלו. במובן עמוק יותר יש הקוראים 'משנה' לדברי ההלכה והחכמה שנכתבו על ידי חכמי ישראל, ואילו ה'גמרא' או ה'תלמוד' אלו התובנות שצומחות ללומד המעיין במסורות כתובות אלו, מתוך שהוא משווה אותן, מנתח אותן וכיו"ב.
ג. בספרים פנימיים מכונים התורה שבכתב והתורה שבע"פ 'שני רעים שאינם נפרדים'. לא נראה לי שניתן לענות על שאלה זו.
ד. ישנה מחלוקת בין הפוסקים בנושא זה. אכן יש שראו בכך הכנה מקודש לחול ואסרו, אך לענ"ד ניתן להקל מכיוון שמדובר בכבוד השבת והטלית. חשוב לדעת שישנו דיון נוסף לגבי קיפול הטלית על פי סדר הקיפול הקודם או לא. אם אתה רוצה לעיין ראה נא http://www.etzion.org.il/dk/5769/1169maamar4.html
ה. על חלה ולחם מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'. על לחמניה מתוקה נחלקו הפוסקים מה לברך. ישנה מחלוקת בין האשכנזים לספרדים מה ברכתה של לחמניה מתוקה שנילושה במי פירות אך הם אינם מהווים רוב בעיסה. בכל מקרה, אם קבע סעודה על לחמניות כאלו - הרי שצריך ליטול ידיים.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם