שאלה
שלום כבוד הרב
הנני עולה מדרום אמריקה
אבי למד במרכז הרב אבל לימד אותנו לשלב בין בין שלל הדרכים של רבני ישראל
כך שהיינו קשורים לחרדים, דתיים וחרדלים
אני עולה ארצה ומתקשה הוויכוחים העוקבים בין רבנים
עוד יותר מתקשה התגובות של בני הציבור הדתי לאומי לרבנים, כל צד מזלזמל נורא ברבנים של צד השני
אחת התופעות שפגשתי כבר מהתחלה היא הטענה נגד רבני ישיבות הקו שפוסלים את מי ששונה ולא מכבדים
כיון שאני באתי מבחוץ ויוסי שלאבא יש חברים שנמצאים בישיבות הקו וכן בארגון צבר, החלטתי לבדוק את הנושא
התרשמותי היא כזאת:
הרבה יותר משישיבות הקו תוקפים רבנים אחרים, רבנים אחרים תוקפים אותם על זה שהם תוקפים.
זה פלא בעיני. ולא רק, היחס של הרבה בני ישיבות הקו לרבנים אחרים השונים מהם (ואפילו מאד שונים) הוא יוצר מכובד מאשר היחס של אנשים מבחוץ לרבנים שלהם (לרב טאו בבוקר)
זה דומה לי לליברלים שלפעמים תוקפים את כולם שהם לא ליברלים כמוהם
יש כמה רבנים שם תלמידי הרב טאו שאמרו לי דברים מדהימים על רבנים הפוכים מהם...
הפגישות האלו שינו לי הכל ביחס ר
אליהם
אני חושב שהבעיה עיקרית זה שהם לא מתפרסמים בתקשורת ואז אף אחד לא באמת מבין מה שהם באמת חושבים
אמנם זה אולי בעיה שלהם
אבל האם לא ראוי שהרבנים החולקים אליהם ילכו ויבררו איתם, בפרט ששם אמנם הרב טאו הוא מנהיג וכפי הבנתי קשה לדבר איתו אבל יש הרבה רבנים אחרים גדולים שבטוח אפשר לדבר איתם
עוד משו,
מאשימים את התלמידים שם שלא חושבים וכולי
ואני רואה להיפך שחושבים הרבה, אותם שתוקפים אותם הם אלו שעל כל מכתב מהרב טאו תוקפים את כל תלמידי ישיבות הקו, והם מסכנים, כי הם לא אחראים על כל דבר של הרב טאו הם פשוט לומדים בישיבה טובה ..
והתוקפים תוקפים בדיוק על משו שהם הגורמים לזה..
קיצור נירה לי שיש בלבול גדול בעניין...
בשונה מאחרים כבוד הרב תמיד כותב בכבוד ולכן אליו אני מפנה את רגשי ליבי
כמי שגדל בבית שאבא קרא בד בבד ספרים של הרב טאו עם ספרים של הרב מדן ועוד, נראה לי שהשיחה דווקא מאלו שמתנגדים לקו יכול להיות פתרון לשיח הזה
מה דעת הרב על הנ"ל
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא. שתהיה ביאתך לארץ בשמחה גדולה.
הנושא שאתה עוסק בו הוא אכן מהקשים ביותר והמזיקים ביותר שיש. בעולמנו היהודי הוא הרבה יותר מורכב מכל מקום אחר, כי מחד גיסא אנחנו מאמינים בו בתרבות של מחלוקת, ובכך שהתורה ניתנה מ"ט פנים לטומאה ומ"ט פנים לטהרה, ואנחנו מטפחים את העובדה שבבתי המדרש נאמרים דברים מגוונים וחלוקים, ומאידך גיסא אנו לומדים על בשרנו את המחיר הנורא של המחלוקת, שבהתנהלותה הנוכחית היא מזיקה יותר מאשר מועילה.
שכן, בדיוק כפי שכתבת, הבעיה אינה טמונה במחלוקת עצמה, אלא בדרכי התנהלותה. במקום שיש זלזול ובוז; במקום בו אין שיטה מניחה מקום לחברתה; במקום בו חוסר הסכמה הופך לחוסר לגיטימיות וכדו' – שם נוצר האסון הגדול.
אני לא שופט. איני יודע לומר דבר חתוך על המציאות כפי שאתה מתאר – איפה תוקפים יותר ואיפה פחות, מי אחראי ומי לא וכדו'. ככל שאני מסוגל – אני מפנה את התביעות לעצמי ולא לאחרים. שפה של שלילת הצד השני נמצאת לצערי בצדדים כולם, בדיוק כפי שכתבת, אבל הניסיון לשרטט מפה של יחסים מזיקים – הוא גדול עלי, ולמעשה גם אין לי מוטיבציה גדולה לעסוק בו. מנקודת המבט הצרה שלי על המציאות (שהלוא כל אחד רואה רק עם מה שהוא נפגש) למדתי כי הרוב המכריע של הרבנים מכל הכיוונים ומכל הסוגים אכן פועל בדרך הראויה, אולם הבעיה הקשה היא שהוא ה"רוב הדומם", ומטבע הדברים – דווקא הדברים החריפים מקצות כל קבוצה הן אלה שמוצפים בקול גדול.
חבל.
אתה מטיל את האחריות לברר דברים על מי שרוצה לדעת. אפשר שאתה צודק. ברם, צריך לבדוק האם המצב אינו הפוך, ומי שרוצה לבשר דבר מה בעולם צריך להופיעו, ולא להטיל על אחרים לחפש אותו ?
קיצורו של דבר, ככל שאנו נתחבר יותר לשיח הראוי כפי שכתבת – תתפתח הטובה שבמחלוקת יותר, ואילו הצללים שלה ייעלמו.
כל טוב