סגור

גניזה ליומנים אישיים / עלוני שבת / עיתונים / נרות לצדיקים / בגדים

ב"ה

שלום וברכה,

רציתי לשאול כמה שאלות שאלו בעקבות הנקיון לפסח.

1) יש לי הרבה עיתונים של בשבע וכדומה, שאני שומרת בשביל פרוייקטים לגן אבל בגלל שאני מרגישה שזה עשיר בתוכן יהודי אני מתלבטת אם מותר לי להשתמש בהן ליצירות עם הילדים אם אני רואה כתבות עם דברי תורה אז מרגיש לי שאולי עדיף שלא...וגם אם לא אשתמש בהן אז לאן לזרוק אותם כי לא נעים לי לזרוק בפח אני לא יודעת איפה כתוב דברי תורה ואיפה זה פשוט פרסומות וכתבות חול. מאוד חשוב לי לכבד את הכתבות שעם תוכן יהודי.

2) לגבי הנרות שבת שנשארים לי בסוף השבוע ונרות לצדיקים, האם יש עניין לעטוף בשקית לפני שזורקת לפח, (האם יש עניין לגנוז את זה כי זה היה לשמוש מצווה?)

3) יש לי הרבה יומנים אישיים מהשנים האחרונות אני מאוד רוצה לזרוק אותם, (יש גם כאלה ששורפים) אני לא רוצה שהם יגיעו לידי אנשים וגם אני רוצה ממקום נפשי לשחרר את כל מה שהיה בשנים האלה, אבל אני יודעת שיש לי גם פסוקים לפעמים תפילות אישיות שהייתי כותבת ביומן, אני לא חושבת שממש כתבתי את שם השם, אבל האם אני יכולה לזרוק אותם? צריך לעטוף קודם בשקית? הייתי רוצה לשרוף אותם אבל לא יודעת אם כתוב עליהם דברי תורה פה ושם..

4) יש לי גם מחברות ששמרתי משעורי תורה מלפני כמה שנים, אני מתלבטת אם לשמור אותם כי זה היה תקופה שהייתי קצת עצובה, אני מצד אחד ממש מעריכה את כל הדברי תורה שם אבל אני יודעת שיש גם דברים שכתבתי במחברות שהייתי מעדיפה לשכוח...אני מאוד רוצה לפתוח דף חדש אבל רוצה להיות רגישה לדברים שצריכים לכבד בגלל הקדושה שלהם

5) יש לי בגדים שאני רוצה לזרוק אני מתלבטת אם לתת לגמ"ח כי זה דברים שהיו לי הרבה שנים והיה לי חבר ומרגיש לי שיש על הבגדים אולי אנרגיות שליליות אני לא רוצה סתם שיהיה בל תשחית, ואני שמעתי פעם שיש עניין להזהר שלא לזלזל בבגדים, האם לזרוק בגדים לפח נקרא לזלזל בהם? אם הבגדים יכולים לעזור למישהו אז אולי עדיף לתת לגמ"ח השאלה אם זה בריא בשבילם ללבוש בגדים שלבשתי שלא שמרתי תורה ומצוות...

תודה רבה!!!

תוכן התשובה:

שלום וברכה,

לגבי שאלותייך אודות גניזת דברים שמעורב בהם דברי תורה.

אנסה לכתוב לך את סיכום הדברים, ולאחר מכן, אם תרצי את מוזמנת לעיין במקורות (בסוף התשובה - מתוך דף של שיעור שפעם העברתי בס"ד)

ציטוט מתוך הספר פניני הלכה:

"לפי דעת רוב הפוסקים הדין יהיה תלוי ברוב: אם רוב העלון או חציו עוסק בדברי תורה, הרי שעיקר הדפסתו לשם לימוד תורה, ויש בו קדושה, וצריך לגונזו. ואם רוב ברור של העלון עוסק בדברי חול, הולכים אחר הרוב, ודינו כעיתון שאין צריך לגונזו. לפיכך, נכון לעטוף את עלוני השבת בנייר או בשקית ניילון שאינה שקופה, וכך להניחם בפח בפחות ביזיון".

גם לגבי נרות, אין חובה לגנוז אותם. ויש שהקפידו להניח אותם בתוך שקית מכובדת וכך לזורקם.

לגבי הבגדים, אם הם ראויים לשימוש ומישהו יכול ליהנות מהם, חבל סתם לזורקם. את יכולה להעביר אותם למישהו אחר (או לגמ"ח). אין לך צורך לחשוש שזה יעביר אנרגיות שלילות לאנשים אחרים. מי שלא מכיר אותך ואת התחושות שלך לגבי הבגדים, לא יושפע מהם.

בהצלחה רבה

הלל

----------------------

הרחבת מקורות אודות גניזת עלוני שבת ועיתונים

א. רמב"ם יסודי התורה פרק ו הל' א-ח

"כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה, שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם"...

כתבי הקדש כולן ופירושיהן וביאוריהן אסור לשורפם או לאבדם ביד והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות".

ב. שו"ת תשב"ץ ח"א סימן ב

"אע"פ שגרמא מותר, לאבדן ביד אסור. והאידנא שניתנו כל ספרי תושב"ע להיכתב משום עת לעשות לה', בודאי שאיסורם אינו אלא מדרבנן... היינו שהספרים הכוללים דברי תורה שאין בהם שמות ה', טעונים גניזה מדרבנן, ומותר למוחקן לכתחילה על מנת לחזור ולכתוב על הקלף".

ג. מסכת שבת דף קטו עמוד א

"ספר איוב תרגום (שלא ראוי לשימוש)... מניחן במקום התורפה ("גלוי והפקר" (רש"י)), והן מרקיבין מאליהן".

ד. שולחן ערוך יורה דעה סימן רפב סע' ה-י

"אין זורקין כתבי הקדש, ואפילו הלכות ואגדות... ספר תורה שבלה או נפסל, נותנין אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל ת"ח, וזו היא גניזתו".

ה. ט"ז יורה דעה סימן רעא ס"ק ח

"ששמעתי אומרים שאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתב ולי נראה שאין חילוק בזה... אלא ברור הוא דמעשה הדפוס מקרי כתיבה ממש ולא חקיקה כלל... לענין קדושת הספרים כל המיקל עתיד ליתן את הדין".

ו. שו"ת אחיעזר חלק ב – יו"ד סי' מח

"נשאלתי בדבר הקארעקטן שאצל המדפיסים ספרי ישראל אשר מתרבים אצלם כ"כ עד שיצאו למצוא עצה מה לעשות בהן... נראה דיש להתיר אמירה לנכרי לשרוף ע"י גרמא וכאן במקום דלא אפשר מותר גרמא גם מדרבנן ואם נצרף לזה עוד קולא לצוות לנכרי ע"י נכרי אחר לשרוף הקארעקטין. אשר זהו האיבוד היותר נכבד כמו שהוכחנו ובמקום דא"א בענין אחר הנני מסכים להתיר אם יסכימו גדולי דורנו".

ז. שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' לט

"נכדי חתן בתי האהוב לנו מאד הרב הגאון מוהר"ר שבתי אברהם הכהן שליט"א רפופורט {בעניין מיחזור עלוני קודש}... יש לאסור בחומשים וספרי תנ"ך שבהם נמצאים שמות וכן סידורים מאלו שמדפיסים בשמות ממש, אבל מהספרים שבתורה שבע"פ שהם משניות וגמרא משני התלמודים וכל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים והספרים הנדפסים מחכמי הזמן וכל הירחונים כשנקרעו ולא שייך שילמדו ויעיינו בהם ואף ששייך שילמדו בהם לפעמים אך ברור שלא ילמדו ולא יעיינו בהם כאיזה דפים שלמים נמי מותר.

אבל לעשות כן למעשה תדבר בזה עם עוד גדולי פוסקים בא"י וגם מגדולי ראשי ישיבה וגם עם גדולי תורה והוראה מעדה החרדית ומהספרדים. והנני זקנך, אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין".

ח. שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' א אות כ

"מכל האמור ומדובר נלענ"ד שיש שפיר לדון להקל לשרוף את עלי ההגהות, אבל לא לקורען ולהשליכן באשפה דרך בזיון, וה' הטוב יכפר בעד".

ט. פניני הלכה (ליקוטים א, ה)

"לגבי עלוני השבת, יש מקילים, בדומה לדפי ההגהה, הואיל ונועדו ללימוד חד פעמי. ויש מחמירים. ונראה שלפי דעת רוב הפוסקים הדין יהיה תלוי ברוב: אם רוב העלון או חציו עוסק בדברי תורה, הרי שעיקר הדפסתו לשם לימוד תורה, ויש בו קדושה, וצריך לגונזו. ואם רוב ברור של העלון עוסק בדברי חול, הולכים אחר הרוב, ודינו כעיתון שאין צריך לגונזו. לפיכך, נכון לעטוף את עלוני השבת בנייר או בשקית ניילון שאינה שקופה, וכך להניחם בפח בפחות ביזיון".

התשובה התקבלה מהרב הלל מרצבך, רב קהילת בית הכנסת המרכזי ביד בנימין
יז באדר א'
,
22 בפברואר, 2019
לקריאה נוספת
22.02.2019

1. תודה רבה! (ת)


תגובת הרב:
בשמחה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חרדי בדמות חזיר צילום: הותר לשימוש ארגון חוננו

אנטישמיות בארץ: חזיר בדמות חרדי צולם באוטובוס צבורי

קרא עוד