בל תשחית במיליארדים: הישראלים זרקו לפח כמות אוכל בשווי עצום

בדוח מיוחד של ארגון לקט ישראל עולה כי למרות ירידה של כ-50 אלף טונות באובדן המזון במהלך 2020, הישראלים זרקו לפח מזון בשווי 9 מיליארד שקל - עלייה של 800 מיליון שקלים לעומת 2019

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 27/12/21 13:29 כג בטבת התשפב

בל תשחית במיליארדים: הישראלים זרקו לפח  כמות אוכל בשווי עצום
איבוד מזון שווה מיליונים, צילום: shutterstock

ארגון לקט ישראל, הארגון הגדול בארץ להצלת מזון, חושף בדוח הלאומי השישי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2020 את הצורך הדחוף בפעולה בכל הקשור לנושא הטיפול באובדן מזון והצלת מזון בישראל. 

במהלך 2020 וברקע הקורונה, נרשמה ירידה של כ-50 אלף טונות באובדן המזון בשל שינויים בהרגלי הצריכה, עלייה בהיקף הרכישות המקוונות, ירידה בהיקף הרכישות בשווקים הפתוחים ומַעבר מצריכת מזון במקטע המוסדי שנסגר אל צריכת מזון בבית, שם שהה הציבור את רוב זמנו במהלך השנה.

במקטע הצריכה הביתית, מזון בשווי 9 מיליארד שקל נזרק לפח, גידול של 800 מיליון שקל לעומת שנת 2019. מנגד, חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד שקל באובדן מזון בצריכה המוסדית שהיא קיטון של כ-50% באובדן לעומת שנה שעברה.

19.1 מיליארד שקל

19.1 מיליארד שקל צילום: מתוך הדו"ח

בקרב רשתות השיווק, סך כל אובדן המזון במהלך 2020 עמד על כ-420 אלף טונות שהם ירידה של כ-4% לעומת 2019. הסיבות העיקריות לכך הן המעבר מרכישה בשווקים פתוחים המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים לרכישה מקוונת המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים. סך האובדן במקטע הקמעונאות הסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל.

במגזר החקלאי חל גידול של כ-20,000 טונות באובדן המזון. סך האובדן נאמד ב-640,000 טונות תוצרת חקלאית ובשווי של 2.6 מיליארד שקל. עלייה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019. 

150 אלף איש נוספו למעגל חוסר הביטחון התזונתי

המשבר העצים את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל כש-150 אלף אנשים נוספו למעגל חוסר הביטחון התזונתי, נתון שמדגיש את חשיבות הצלת המזון ככלי מדיניות מרכזי והמחיש את היכולת להקטין אובדן מזון בזכות שינוי הרגלים ודפוסי צריכה. הצלת 25% מהמזון האבוד, בעלות של 1.1 מיליארד שקל תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל. 

הפגיעה של מגפת הקורונה אינה שוויונית הן מבחינה בריאותית הן מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית, האוכלוסיות שנפגעו ביותר בישראל הן קשישים, חרדים וערבים – שהן גם האוכלוסיות המאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עוני ואי-ביטחון תזונתי.

התרומה למשק מהצלת מזון

התרומה למשק מהצלת מזון צילום: מתוך הדו"ח

נוסף על כך, ענפים מסוימים המאופיינים בעובדי שירותים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות ובשכר נמוך חוו פגיעה קשה יותר מאחרים. מנגד, הענפים שנפגעו פחות ואפילו צמחו מאופיינים בשכר גבוה. פגיעה זו נוטה להגדיל את בעיית אי-הביטחון התזונתי ואת הפערים במשק.

3.42 מיליארד שקלים, זה סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל. מתוכם 1.35 מיליארד שקלים אובדן משאבי קרקע ומים, 1.27 מיליארד שקל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, 0.8 מיליארד שקל טיפול בפסולת.

שטח בגודל 20 פעמים שטחה של תל אביב ירדו לטימיון

בצד אובדן המזון בישראל בשנת 2020, ירדו לטמיון משאבים נוספים: 1,230 מיליוני קילוואט שעה (קוט"ש) חשמל, שווי ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה. 

70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ-160 אלף מכוניות במשך שנה. 180 מיליוני מ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים ו-210 מיליוני מ"ק של מי קולחים. 

מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל-20 פעמים שטחה של העיר תל אביב; 200 אלף טונות פסולת (אריזות, פסולת תעשייתית וכדומה). 50 אלפי טונות דשנים, פליטות אמוניה מהחי בהיקף של כ-3,000 טונות בשנה.

"היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טונות, בשווי של 19.1 מיליארד"

כל אלו תרמו לפליטתם של 5 מיליון טונות גזי חממה בשנת 2020 בישראל כתוצאה מאובדן מזון שהם כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל.

סך היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טונות, בשווי של 19.1 מיליארד שקלים שהם כ-615 שקל לחודש לכל משק בית בישראל. מתוך סך המזון האבוד כ-50% (1.1 מיליון טונות) שממנו הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל, בשווי של כ-6.4 מיליארד שקל בשנה.

חדר אוכל בבסיס צה"ל, יאפשרו להכניס חמץ?

חדר אוכל בבסיס צה"ל, גם שם זורקים אוכל צילום: Photo by Yaakov Naumi/Flash90

גידי כרוך, מנכ"ל עמותת לקט ישראל אמר כי "ממצאי הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מדגימים את התוצאות וההשפעות העגומות של משבר הקורונה בהיבטים החברתיים והכלכליים ומדגישים את הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה מלא למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם". 

"לא גובשה מדיניות לאומית להצלת מזון"

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-19.1 מיליארד שקל, נוסף על עלות סביבתית של 3.4 מיליארד שקלים. עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה, ומטילות נטל עודף של 3,600 שקל בשנה למשק בית. לקחי משבר הקורונה מחזקים את הצורך בגיבוש תוכנית הצלת מזון בשגרה ולחירום. זוהי איוולת כלכלית שבשנת הקורונה שבה היה גידול של 150,000 חסרי אי בטחון תזונתי, לא גובשה מדיניות לאומית להצלת מזון   מניעת אובדן מזון והצלת מזון הם כלי מדיניות כלכלי, חברתי וגם סביבתי. ללא גיבוש תוכנית להצלת מזון ומניעת בזבוז מזון, לא נעמוד ביעדי האקלים והצהרות ועידת גלזגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום הפסולת".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן