רבע זהוב

"… מלך אחד היה עשיר מאוד.
היה לו בן שעתיד היה לרשת את כסאו בבוא הזמן,
אולם אותו בן היה מפונק ועצל מאוד.
רצה המלך להכשירו וללמדו ושלחו לעבוד אצל הנפח.
הנפח שידע כי העובד הינו בן-מלך לא נתן לו לעבוד בעבודות קשות,
אלא המשיך לפנקו ואותו בן-מלך לא היה עושה כלום;
בכל שבוע היה נותן לו שכרו מטבע זהוב אחד.

כאשר בן-המלך היה שב אל הארמון בסוף השבוע ונותן לאביו את המטבע הזהוב, היה המלך אוחז במטבע ומטילה אל האש.
תמה בן-המלך על מעשהו של אביו, אולם לא אמר כלום.
כך חלפו כמה שנים.

יום אחד הודיע המלך לבנו כי הוא מעבירו לעבוד אצל נפח אחר.
אותו נפח לא ידע כי בן-מלך הוא והעבידו במשך השבוע בעבודות קשות.
באותו שבוע עבד בן-המלך יותר ממה שעבד במשך כל חייו.

בסוף אותו שבוע נתן לו הנפח את שכרו – רבע זהוב.
שב בן-המלך לארמון עייף ומזיע ונתן למלך את רבע הזהוב,
והנה ראה כי אביו עומד לנהוג כמנהגו ולהשליכו אל האש.

קפץ בן-המלך על אביו, תפס את המטבע וזעק-
"אל תשליכוהו אל האש – הוא שלי!!!
עבדתי עליו במיטב כוחותי"